לסוריקטה ומימה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בפוסט הקודם שהעליתי הודיתי לבנות שתמכו, סוריקטה, לא רשמתי את שמך, אך את יודעת כמה אני מעריכה אותך. מימה רוצה לציין גם אותך, למרות שהפוסט שלי היה מופנה אליך, אותו אחד שעורר אנטגוניזם, ראיתי את התגובה שלך, שהראתה על כל כך הרבה בגרות, ולא נספחת, להפך, אפילו הסכמת עם חלקו. מקווה שתמצאי את הדרך שלך את האיזון והשלמות
היה את פוסט הארוך שרשמת לי בנושא לקיחת האחריות ('איך משתנים') והגבתי לך שם תגובה מאד ארוכה גם אבל לא התגובה שלי פורסמה. היא לא מופיעה ממה שראיתי... אז חשבתי אולי התכוונת לזה אבל איך בעצם אם לא עלתה התגובה לאויר... אולי התכוונת למשהו אחר. כבר לא ככ עוקבת.. :p
את ענית להופ, לא לי, ואמרת לה בערך שבוודאי אני צודקת וזה כפייתי, והתשובה הייתה כל כך בוגרת ובשלה, וראיתי בזה חלון שלך לצאת מתוך הלופ, כי את יכולה, את מסוגלת, יש לך את זה מימה, צאי מהלופ, ותצליחי,