סנדי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

31/10/2015 | 15:21 | מאת: אביב 11

הדרך לאיתקה לא מדברת על שלווה או הנאה כל שהיא היא מדברת על הלימוד וההנאה מהדרך עצמה ללא קשר להישג כלשהו . ככה שברור שלכל אחת הדרך שלה ולכל אחת ההנאות שלה ולכל אחת הפחדים שלה בדרך הרעיון הוא להיות ולהנות מהדרך ... זה קשה להיות שם כי כולנו רוצים להגיע למשהו ,בנקודה הזו לאיתקה , אני לאיזה נורמליות זהירה ושיפור האני כשאנחנו שמים לב לדרך זה הרבה יותר קל ונעים ...הסוף (איתקה ) היא רק מטרה סוג של כיוון ... הדרך לאיתקה מאת קונסטנטינוס קוואפיס (1933 – 1863) כי תצא לאיתקה בקש כי תארך דרכך מאד. שתהיה מלאה הרפתקאות, שופעת תגליות. ליסטריגונים, קיקלופים, פוסידון הזועם – אל תירא מהם: לעולם לא יקרו אלה בדרכך כל עוד מחשבותיך נעלות, כל עוד רגשות נשגבים מדריכים את נפשך ואת גופך. ליסטריגונים, קיקלופים, פוסידון הפראי – לא תפגוש בם אלא אם כן תישאם בקרבך, אלא אם כן רוחך היא שתקימם לפניך. בקש כי תארך דרכך מאד. מי ייתן ותתעורר אל בקרי קיץ רבים, ובשמחה רבה, בחדווה, תדרוך כף רגלך בנמלים אותם תפקוד לראשונה. מי ייתן ותחנה במחוזות המסחר הפיניקיים ותרכוש את הטובים שבטובין, אם הפנינה, האלמוג, הענבר וההובנה, גם בשמים משכרים מכל המינים – בשמים משכרים ככל שתוכל לשאת. ומי ייתן ותפקוד ערים מצריות לרוב ותלמד, ותוסיף דעת מחכמיהם. ותהא איתקה לנגדך תמיד, להגיע לשם זה ייעודך. ועל הכל, אל תאוץ לך הדרך. ולוואי ותארך מאד, שנים הרבה, ותגיע אל אותו אי ואתה שבע ימים, עשיר ככל אשר אספת בדרכך, ובלי לצפות שאיתקה תעשירך עוד. איתקה העניקה לך את הטיול המופלא. אלמלא היא לא היית יוצא כלל למסע. אין בה עוד.

01/11/2015 | 15:44 | מאת: sunday

לא כל כך הבנתי את הפילוספיה, ניסיתי אבל לא הצלחתי. יש דרך ויש מטרה כמובן שהאמצעי גם הוא חשוב בדרך להגיע למטרה ואם האמצעי הוא לא נוח וטוב, והוא בעצם משרת אותנו רוב ימינו, אז המצב לא טוב. אבל אמרתי שכל אחד רואה הנאה ונוחיות בצורה אחרת, למרות שה אמצעי, ולא המטרה, כל אחד יהנה מדרך אחרת, אחד יהנה מדרך שלווה ושקטה על חוף ים, שני יהנה יותר בסערות, טרקים, חוויות, כן הדרך, ולא המטרה אצל כל אחד תבחן בצורה אחרת, זה מה שאני הבנתי, וכמובן שבלי לקשר למטרה שכל אחת מציבה לעצמה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית