לבמבי - ברשותכם כולם.... דו שיח ולא רב שיח

במבי, הייתי רוצה לנהל אתך לאט לאט שיחה שקטה נעימה, כדי להבין כמה דברים. כולנו, אוניברסיטה הטיפולית מכירים את הילדה הקטנה שבנו, יודעים עד כמה הבוגרת מושפעת מהילדה. איך את רואה את הילדה שבך מבחינה זו שאיזה מקום את נותנת לה בהוויה שלך? האם את מנסה להרגיע אותה? האם את נותנת לה בתור אגו להיות בקידמת הבמה, איפה היא נמצאת? את כמובן לא חייבת לענות לי, רק רציתי להבין כמה דברים, אבל אם ז חודרני מדי, אם זה לא לטעמך את לא חייבת כלל לענות לי.

הי, לא כ"כ הבנתי את ההודעה ששלחת.. * למה את מתכוונת במשפט "כולנו, אוניברסיטה הטיפולית".. מי זה כולנו ? למה/ למי את מתכוונת באוניברסיטה טיפולית? * למה כוונתך "האם את נותנת לה בתור אגו להיות בקידמת הבימה ? לא הבנתי למה כוונתך ?... כמו כן, לא כ"כ הבנתי את העדפתך לנהל איתי דו שיח ולא רב שיח עם משתתפות נוספות... אני לומדת המון מתגובות המשתתפים הרבים והשונים.. דרכם אני מרחיבה את פריזמת ההסתכלות שלי... גם לא הבנתי את כוונתך באומרך לאודי ש" כוחות השוויון ביננו במציאות החיצונית אינם שווים " איך את יודעת על כוחות ותפקודי האגו (האני) שלי במציאות החיצונית .... ? במבי.

'האוניברסיטה הטיפולית', נאמרה להיות בהומור על כל אלו שעברו טיפול, כל מי שנמצאת בפורום עברה או עוברת או חושבת לעבור טיפול, לכן כללתי את המידע שלנו מתוך הספקטרום של טיפול. כמי שהייתה אצל כמה וכמה מטפלים, הרבה מהם משתמשים 'בילדה הקטנה' שלנו, אחרים מגדילים לעשות, ופונים להרבה מאד אגואיים שנמצאים בתוכנו. יש הסוברים שבגיל הילדות ריאקציות שלנו יוצרות תגובות מסוימות החוזרות על עצמן, והופכות לאגו, כאשר האגו הוא לא במובן שאני מכירים אותו, אלא במובן של תגובות מסוימות שלנו שמקבלות דפוס התנהגותי מסוים שיאפיין תגובות שלנו במשך החיים על דברים שיהיו טריגר של אותה סיטואציה. לפי אותה שיטה בכל אחד ישנם הרבה אגואיים, חלקם כמעט ולא נשמעים, חלקם פעילים יותר, וכאשר אנו מגיבים למשהו מסוים, זה בעצם אגו מסוים שלנו שמגיב. למשל את יכולה מאד לכעוס על אדם מסוים, אבל את יכולה גם לכעוס על עצמך שאת כועסת. לפי אותה שיטה אין זה סתירה או בלבול שלך, אלא אגו אחד, אולי הוא אגו 'מגונן' והוא מרגיש מאוים ולכן הוא כועס, ועומתו יש אגו 'נדיב' שרוצה כן למלא את אותה משאלה, ואותם אגואיים לא מסכימים האחד עם השני על צורת התגובה. כאשר מטפלים בהיפנוזה משתמשים הרבה מאד בשיטה הזו של האגואיים ומנסים להעלות אגואיים לא פעילים ולעשות דו שיח בינהם. לא כל מטפל יורד לרזולציות הללו, אבל את הילדה הקטנה כולם מחפשים. לא הייתי אצל מטפל שלא התייחס לאותה ילדה קטנה, גם כאשר לא בהיפנוזה מדוע בקשתי דו שיח ולא רב שיח? מכיוון שרציתי מאד למקד את מה שאני רוצה לומר, ולתקשר איתך, ולא איזה רעיון שחשוב לי לשמוע מה כולן אומרות, אלא דווקא לשוחח אתך בעניין. ולכן אמרתי, שבתור כאלו שנמצאות בספקטרום של טיפול, כולנו מכירות את הילדה הקטנה, ושאלתי אותך איזה מקום את נותנת לה אצלך, האם היא בפרנט, פעילה מאד, או שהיא לא כל כך משמעותית. בקשר למה שכתבתי לאודי, אני לא מכירה אותך בכלל במבי, כנראה עוד פחות מאשר שאר הכותבים, כל מה שקראתי ממך היה על הכעס שלך על המטפלת שיצאה לחופשה, אין לי שום מושג על סטטוס שלך בחיים במציאות, על גיל, על קשיים, על חוויות, ממש לא מכירה אותך. את עצמי אני מכירה, את החולשות ואת החוזק, את עקב האכילס, את המשברים ואת היכולת לצאת מהם. כאשר כתבת אלי, ואני עניתי, חששתי ששלחתי תחמושת ואני בעצם לא מכירה ולא יודעת מיהו בצד השני שיקבל את אותם כדורים. אני יודעת שנפגעתי מאד ממה שכתבת לי, גם בגלל התוכן אבל בעיקר בגלל העיתוי, אבל למרות זאת, ידעתי שאני כמו נחום תקום, מפילים ואני קמה, לעומת זאת לא ידעתי מה יהיה האפקט עליך, ולכן דאגתי לך, זה הכל. הסבה שהעליתי את כל השאלות עכשיו היה כדי להכין את הרקע להסביר לך בדיוק מה כתבתי ולמה. רצית שנעשה שיח על הדברים, והעליתי זאת. אך נראה לי שעדיף לוותר, כי את בוחנת בזכוכית מגדלת כל מילה, וקשה מאד כך לנהל את השיח הזה, אז נעזוב את זה.