איזו פגישה הייתה לנו היום...

התחיל בזה שהגעתי עם מטריה ולא ידעתי איפה להניח אותה ואז נהיה עניין סביב זה, כי היא הציעה לי להניח את זה בדלי של מטריות ולי זה כבר היה מאוחר מדי כי כבר הייתי בדרך לשבת ולהניח אותה לידי... ואני נעלבתי ממשהו... הגעתי עם סוג של מעיל ואוטומטית כשהתיישבתי הנחתי אותו עליי, ז"א על הראש. והיא התחילה לשאול ולדבר איתי על זה שלא נוח לה לשבת מולי ככה ושבוא נחשוב למה זה קורה. אמרה שאם זה היה קורה בחוץ אז בסדר שגם אצלה אבל מכיוון וזה לא אלא רק בטיפול רצתה לדעת למה.. לי בתוכי זה כאילו ברור, אבל מרגישה שזה לא נכון עבורי. אז יצא שדיברנו על זה ואז היא אורמת לי אני לא יכולה לא להתייחס לזה כי כאילו זה משמעותי בשבילה, אמרה כבר 25 דקות אנחנו מתייחסות לזה ואמרתי לה שאני הייתי רוצה לשבת בלי זה ושתעזור לי. אז אמרה לי יאללה תורידי ותשבי. ואכן עזר... לא רוצה שיצא כאילו היא רעה או לא מטפלת טובה. טוב? "חמתנו" היום על ההסכמות כמו שקוראים לזה בטיפול, וגם חתמתי לה על הסכם ויתר סודיות כדי שתוכל לדבר עם הפסיכולוגית והפסייכאטרית בקשר לטיפול התרופתי כדי להבין יותר- לשם מה לקחתי, סביב איזה נושא, כי תכלס זה לא באמת משפיע עליי ואני פשוט מפחדת להפסיק לבד. היא בהתחלה ביקשה את המספר של הפסיכיאטירת אבל אני אמרתי לה שאולי עדיף שתדבר עם הפסיכולו' כי היא תכלס יודעת יותר. ורציתי להגיד לה שתמסור לה ד"ש ממני, אבל לא אמרתי.