לאט לאט

אודי יקר, אני מתקדמת... בצעדים קטנטנים (וידיים תומכות) שמאפשרים לי קצת לנשום ולהיות. בסוף השבוע אצא הביתה ואולי אחזור רק לאשפוז יום. שירה

שמחה שברוך השם יש התקדמות, זה בגלל שאת כל כך רוצה, ומאפשרת, כל הכבוד לך.

שירה יקרה עד מאד, אני ממש מתרגשת לשמוע. באמת באמת. דאגתי לך מאד. נשמעת כשמישהי שהחזקה כזאת ממש נדרשת עבורה, והבחירה שלך להתמסר לאשפוז, כנראה הייטיבה עמך. יישר כוח. כן, חלש עדיין, אבל לאט לאט. מחזיקה לך תקווה, שלך, סוריקטה

את מרגשת באמת ..נפלא שאת נותנת לידיים לתמוך ומאפשרת שיעזרו לך .