כעס

הי אודי, הכעס הזה מפחיד אותי. אף פעם הוא לא נחווה כך בעצמה כזו. חיציו מופנים לכל עבר וקשה לי עם זה. למה מישהו צריך להיות מטרה לכעס שלי, תולדה של מבנה האישיות הפגומה שלי? הוא חזר מהחופשה ובא לבקר אותי. אני כעסתי עליו. אחר כך התביישתי והתנצלתי. אבל באמת כעסתי. גם עליך אני כועסת בין השורות לפעמים ולפי התגובות שלך אני חושבת שאתה מרגיש. שירה

הי שירה, מאד מאד קשה. ואני עדיין תוהה באיזו דרך, אם ישנה, ניתן לבטא את הזעם העצום ללא ויסות או עידון, וגם כך שלא ייפגע אף אחד, זולתך ועצמך. אני כן מאמינה שלטיפול תרופתי יש מה לסייע כאן. ונראה לי שאת בדיוק במקום בו החשיבה על כך אינטנסיבית. סוריקטה