כיום עדיף לי סדנאות תשוקה אנרגטית מפסיכולוגיה קלינ

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

24/10/2015 | 21:05 | מאת: מימה

אחרי שיצאתי מהטיפול הפסיכולוגי מילמלתי תבוסתנות. מילמלתי 'מגבלות המציאות'. מילמלתי פכחון מר חסר מעוף. הרגש שלי נאטם שם! אם היה רגש הוא היה כועס. הוא היה כואב. הוא היה עצוב. הוא היה מר. זועם. מתעוות, מתחרפן לתוך עצמו מרוב פגיעה. זועק. ללא עיבוד. סגירה נורמלית. ... לא היה רגש של אהבה. לא היה רגש של חמלה. לא היה רגש של אמונה. של חזון של מעוף.. משהו בשחזור כמו שבר הכל. זעזע הכל. לא היה שיקום מהנקודה הזאת. לא היו מסרים מעצימים. הובילו אותי לאבחונים ותביעות נכות וזכויות... טרמינולוגיה מזעזעת 'נכות'. אני לא מזדהה עם זה!! הדבר היחיד שמפריע לי זה שחברתית אולי לא יתקבל יפה .. כי אני לא 'קרייריסטית עצמאית מצליחה' אלא נתמכת רווחה... שיהיה. אני לא רוצה שזה מה שיעצור אותי!!! בא לי לעטוף את עצמי בסדנאות העצמה מפה עד להודעה חדשה. לעשות nlp למח לעולם לא לחשוב שוב על עצמי העולם והחיים במושגים מגבילים. במושגים תבוסתניים. לא לתת לבושה ולחוסר הבטחון הנוראי לנצח. לאפשר לאכויות שלי כאדם שמח ובטוח לצאת לאור. לא להזדהות עם המגבלות ותסכולים שניסו לכפות עליי שם בטיפול הפסיכולוגי. 'מגבלות' 'הסתפקות'... לא הבינה שקודם יש לברוא אמונה! אמונה שמגיע לי ואמונה של מסוגלות והרגשה של טוב ופתיחות וזרימה ואומץ. בתוך קשרים. בין אנשים. לא פערים. לא בושה. להחלים את חלחולי הבושה האלה. להחלים את הלב והערך ולהזין רוח מפיחת חיים ואמונה מחדש. להפיח חיים. להתרומם. להתרומם ולשאת ראש בגאון. עוצמה. מגיע לי. מגיעה לי שמחה וטוב ואומץ. לסלוח לשכוח לפרוח. לסמוך על עצמי. להאמין לחלום לרצות לפעול להעיז לאהוב להרשות לעצמי לאשר לעצמי . לבעוט את המחיצות והחסמים הלא נראים שעוצרים אותי מלפרוח. לאהוב אותי. לאהוב את הגוף שלי. לטפח אותי. לטפח את הגוף שלי. להזין. להשקיע. לא להתבייש. לא לחוש נבוכה. להפיח מחדש התלהבות ועוצמה. כי למה לא? חיים רק פעם אחת. לא כדי לסבול. אין כל רע בלהרגיש טוב. בלהנות. בלהאמין. להאמין. להרגיש שזה פשוט חזק ממני. הכח שמושך למעלה. לשיפור. להרגיש שככה זה פשוט נועד להיות. אם היה פעם כח שמשך למטה אז עכשיו יהיה כח שכיוון הפוך. פשוט שככה זה יהיה כי ככה זה נועד להיות. ולהפסיק להאבק ולהתנגד יותר. לתת לזה לזרום. להפסיק עם הפגיעות הנרקיסיסטית הארורה הזאת שהרסה לי ככ הרבה. פשוט להנות. להיות. חיים רק פעם אחת לא כדי לקנא ולהשוות ולהכשיל את עצמך סתם ככה כי אחרים נראים יותר ואת 'לא מספיק טוב'...זה טוב. זה אני. זה מה שיש. ומה שיש זה טוב. ואם אמצא אחרים שיתרשמו ויחשבו כמוני אז לא יחסר לי דבר בעצם. כי לכולם יש מקום בעולם. זה ממש לא חייב להיות או או. זה יכול להיות ומן הראוי שיהיה. גם וגם.

25/10/2015 | 11:01 | מאת: הופ

העיקר שתמצאי את הדרך להגשמה עצמית ואושר פנימי.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית