דיכאון

בת 64, נשואה, פנסיונרית. לאחרונה מריבות רבות עם בן הזוג על נושאים שונים. אחת לשבועיים שלושה עם הרמת קולות ומה שמשתק אותי זה טון הדיבור המתלהם של בעלי ומילים כמו: לא רוצה לשמוע, מעכשו זהו לו מותר לבקר, לשפוט ולצעוק, כאשר אני מגיבה ושיש לי מה לומר הוא סותם לי את הפה. אני לא מוותרת ואומרת אבל הוא צועק וצועק. מצב זה מכניס אותי לעצב, ללחץ נפשי ולדיכאון. חוסר מוטיבציה לעשות משהו בבית או לצאת ולתקשר עם הסביבה אפילו הקרובה ביותר, ילדים, נכדים ובני משפחה. לעיתים אני מרגישה שבא לי ללכת . מר לי מאוד. לעולם הוא לא יהיה מוכן לטיפול זוגי. מה עושים?

קודם קבלי חיבוק((((()))))) את מזכירה לי את אבי ז"ל. הוא היה צועק על אמא שלי כל הזמן. והיא הייתה מוותרת לו למען שלום בית הוא הי גם צועק עליי שניסיתי לגשר. אל תוותרי. אל תהיי קורבן. תעמידי אותו במקום. ואולי כדאי שתלכי ותקבלי חיזוקים מאיש מקצוע אפילו לבד. תבני לך חיים מדלך עם תחביבים ועיסוקים ואם את עצמאית כלכלית תשקלי לעזוב אותו אם המצב לא ישתנה. מאחלת לך חיי רוגע ובחירות נכונות.

אולי הוא יכול לדבר איתו. האם הוא גם מרים עלייך ידיים?