אודי

אני תמיד תמיד מביאה את הקושי. הכי כנות הכי שקיפות כל הזמן .לפעמים הכנות שלי כמו שלה כואבים. ושוב אני כאן וזה בדיוק הייתה הכוונה שלי האם נכון לבוא לכאן כדי לפתור את קשיי הטיפול . תקופה ארוכה מרגישה שאני זאת שמחזיקה את האמונה שהעגלה תזוז. אתמול היא כתבה לי שלא בטוחה שיש לה את היכולת לתת לי את מה שאני צריכה אבל היא מוכנה ורוצה לנסות שוב . הראש המעצבן שלי חוזר כמו תקליט על המילים הכואבות לא בטוחה שיכולה ..במקום על מוכנה ורוצה לשנות.... ואולי באמת צריכה לוותר ונלחמת כמו לביאה ...לפעמים חושבת שהיא מחכה שאני אלך בטוחה שרוב המטופלים היו פשוט נוטשים ואני לא מוותרת. אולי צריכה לקבל שנגמרה הדרך ...אני מסתכלת על חנה וחושבת לעצמי איזה אומץ . אודי אני פשוט יודעת שאנחנו יכולות זה כמו בגד תחרה עתיק ויפיפה שפרום בקצוות והבד קצת נחלש אבל ביד מומחה אוהב ומיומן זה אפשרי .ואולי אני צריכה לקבל שהיא לא יכולה . אם היא לא בטוחה מי אני שיהיה בטוחה .מרגישה שמחזיקה את החיים שלי ביד אני לא יכולה לנשום בחרדה קיומית ממש ...