הופ - קדימה לתחרות

מה את רוצה לקבל על חמש קילו ראשונים שאת מרזה? אנחנו כאן בפורום, כולנו, נתן לך משהו פיזי או ווירטואלי אם את מרזה חמש קילו? עובר?!!!! יאלה קדימה לסתום את הפה, לאכול בלי סוכר לבן בלי קמח לבן, מלא פירות ומלא ירקות, עוף ודגים לעשות ספורט, לכי כל היום שלושה קילומטר בחצי שעה, זה יוצא 6 קילומטר לשעה. התחייבות שלי תוך שבועיים את מרזה חמש קילו. עשינו עסק?? יאללה, להתחיל מייד! ללכת לחנות ספורט לקנות משקולות של 2 קילו, כשיהיה לך אותם אתן לך מספר תרגילים יאללה, לא לשבת ככה, להכין מיד סלט, להעמיד ירקות לביטול באידוי, יאללה, מספיק, להתקלח, ולהחיל ללכת, דווחי לי איך היה.

קודם כל זה שאת מבטיחה בשם כולם שניתן לה איזו מתנה- תיאמת את זה עם אודי ועם יתר משתתפי הפורום או סתם החלטת לדבר ולקבוע דברים בשם אנשים אחרים על דעת עצמך? דבר שני אין לי מושג למה פנית להופ בנושא המשקל והחלטת שהיא צריכה לרזות אולי פספסתי משהו.. אבל גם אם כן מאיפה לך שזה מתאים לה ולא יחווה כצעד פולשני מטריד להתיימר להתערב לה ככה בנושא? היא הזמינה את שירותייך? ואם כבר התיימרת להציע לה את הטיפים שלך לישועה משקלית- מה את יודעת על נתוני הגובה משקל ומצב בריאותי שלה שאת מציעה לה ככה בשליפה פראית 'תוכנית אימונים ודיאטה' ומתיימרת לקבוע לה איך להתאמן ובאיזה קצב לרזות?? 5 קילו בשבועיים??? את מתחייבת לה?? וואלה יופי. לרדת בקצב של חמש קילו בשבועיים זה בכלל לא דבר מומלץ לעשות אגב.. את תתני לה תרגילים? איך בדיוק? את מאמנת כושר אישית שלה וקבעתן להפגש? ו'יאללה לסתום את הפה?'"... כרגע הייתי ממליצה את אותו טיפ לעוד מישהו, ודי לחכימא ברמיזה. יש ככ הרבה סיבות רגשיות מאחורי נטיה להפריז באכילה שהדבר הכי מטומטם שאפשר להגיד למישהו זה 'יאללה לסתום את הפה'. הקאוצ'ינג הוולגרי שאת מפגינה כאן יגרום לורדה רזיאל ז'קונט להחוויר. יאללה דיו דיו... קדימה. בואי תפתרי לכולנו את כל הבעיות בהינף לשון ומקלדת. לחשוב שלקחתי אותך ברצינות לרגע. אני מתחילה לחשוד שאת סתם הגעת לכאן להטריל . דווקא מתאים לך להיות מאלה שמבטיחים שינויים אינסטנט בתור אחת שהמליצה לי לא ללכת לקורסים קיקיוניים... את בעצמך נשמעת ככה- כריזמטית ויומרנית. יש לך כשרון לזה. כדאי לך לממש קריירה בכיוון. עוד תעשי כסף מלסחוף אחרים אחרי המילים והדירבונים שלך. כדאי לך- יהיו לך תעריפים! שיט אני כבר מקנאה. עזבי אצלי הכל מקנאה באמת. רוע לב אני. תשאלי את אודי- הוא כבר הסכים פעם שהרווחתי ביושר את הזכות שהתמונה שלי תפורסם ליד הערך 'צרות עין' במילון המונחים הפסיכואנליטיים השלם :( איזה רוע! Me . מה. הלכתי.

הי סנדיי, בוקר יום ראשון :-) את נשמעת כמו מאמנת ספורט, ומזכירה לי שאני עצמי עליתי חמישה קילו, וזה קצת, רק קצת מידי. אוסיף בהמשך לדברייך מעט את דעותיי לקוראים, אם אפשר - שיטת הבולדוזר עשויה להתאים לחלק מהאנשים וזה יכול לעבוד באופן מצוין, ואילו לאחרים היא עשויה לגרום להתכנסות, או לתגובת התנגדות, רגשות אגרסיביים, או גם תחושת אשמה, כך שנראה לי שיש לקחת זאת בחשבון ולהתמודד גם עם זה. אם כבר מתחילים בניסיון ירידה במשקל, וגם זה אינו דבר של מה בכך (בעיניי, לפעמים צריך לתפוס איזה גל בעיתוי הנכון) , אני בכ"א מאמינה בקצב מדוד ואיטי. תלוי, כמובן, במשקל ההתחלתי ומתייחס אליו. ירידה של חמישה ק"ג בשבועיים עבור אדם עם עודף משקל צנוע למדי – לתפיסתי ולהבנתי היא מהירה באופן מוגזם. היא עשויה לשנות איזונים עדינים פנימיים, להיות בלתי יציבה ובעקבותיה מגיעה תופעת היו-יו המוכרת, שבסופה, ברוב המקרים מגיעים גם למשקל אף גבוה יותר מזה שהתחלנו בו. קשה מירידה במשקל היא שמירה עליו, על ההישגים לאורך השנים. לעתים אנו נפגשים עם מחלות, בעיות בריאותיות, תרופות וכד', בעטיין המשימה יכולה להפוך לבלתי אפשרית כמעט. הייתי ממליצה להיתמך בדיאטנית קלינית או רופא משפחה לשם התחלת התהליך ומעקב שיותאמו אינדיבידואלית לאדם, בהתחשב בכושרו ומצבו הבריאותי. עבורי, למשל, גם נחוצה תמיכה נפשית נוספת. שיכולה לבוא הן מהסובבים, קבוצות, או אנשי מקצוע. אני גם אומרת שאם עודף המשקל (אם בכלל, ואובייקטיבית) אינו נוראי ומאוזנים עליו - עדיף 'לא לגעת'. שוב, היות שמדובר בסיכון של יציאה מאיזונים. ולכן, גם עכשיו, אישית, אני משאירה את המצב כמות שהוא. ואולי, אם אוכל לדרבן את עצמי בשקט ובחשאי – אגדיל מעט פעילות גופנית ובהדרגה. שבוע טוב, סוריקטה