אז..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

20/10/2015 | 13:43 | מאת: מיכ

אביב את מאוד חכמה וכיוונת לדעת גדולים :) זה בדיוק מה שהציעה לי, מזמן הרצון שלה שאני אשתף אותו...אני לא מסוגלת לזה.. והחלטתי שלא להחליט, למה הכוונה? ללכת לשתי הפגישות ואחר כך ללכת לפגישה אחת שם (אם אוכל להכנס בכלל למתחם). היא אומרת שלא חייבים להפרד ואפשר גם לקבוע פגישה כל פעם מראש...לא קבוע למרות שהיא לא בעד...בינתיים מתכוננת לפרידה, מבחינתה תמיד אפשר להשאיר דלת פתוחה ואני אוהבת את האפשרות הזאת יותר מלקבוע שזהו...שזה כל כך שונה מפעם שרציתי לעזוב הכל ולברוח. אז אולי אדע רק בעוד שלושה שבועות בכלל...תודה שאתם כאן ללוות אותי בכל מה שלא יהיה, אוהבת את האפשרות לכתוב כאן, תודה אודי על הליווי ושאתה לא מנותני העצות, הפעם זה חיובי :) מ. מ.

לקריאה נוספת והעמקה
21/10/2015 | 18:44 | מאת: סיגללל

אם הוא לא הסכים בגלל הכסף - הוא ממילא לא הרגיש שחסר אם הוא לא הסכים בגלל שזה מזיק- ממילא לא שם לב שמזיק אם כי הוא לא מאמין בזה- מה זה משנה אם את זו שמאמינה תוכלו לתאם יחד גבולות ואם זה מתאים כי יתכן שלא- ללכת לפגישה אחת יחד שיראה שהיא לא "נושכת" אם קשה לך לספר שהלכת ללא ידיעתו- מבינה אותך. אפשר למצוא גם לזה פתרון פתרונות "ואמצע" יש (כמעט) בלי סוף.

הי מיכל, זה נשמע מאפשר מאוד ומותאם. מקווה שיהיה בסדר... אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית