נירגשת

צעד ראשון ככ לא מובן מאליו. בגילי זה פשוט לא מובן מאליו ...בסוף אני יעשה את כל מה שלא עשיתי ..אולי בכל זאת תצמח לי רגל ואם לא רגל אז פרוטזה ...זה לא הולך להיות קל זה ככ מורכב במארג המשפחתי הזוגי הרוצה לתמוך אבל פוחד וחושש משינויים העול הכספי שנוסף והקושי הפיזי העומס של המטלות...ובכל זאת מעל החשש והפחד ..אני צועדת גאה לכיתה נכון שלא לכיתה א אבל זקוקה ליד תומכת ...להרגיש קצת פחות קטנה קטנה

אביב יקרה, יישר כוח! ובהצלחה רבה! מכירים בקשייך, ובד בבד מאמינים בך כאן. הלוואי על כולנו. לא קטן. גדול (אבל אולי בשקט?) שלך, סוריקטה

אם עשית צעד ראשון קטנטן ומרגש בכיוון רצוי אז שיהיה לך המון בהצלחה :)