לסוריקטה...

היי יקירה, מה שלומך? שמתי לב שאת מגיבה לאחרות ואליי לא... אז אמרתי אזום אני בעצמי... האם יש סיבה לכך? האם יש משהו שאוכל לשפר למענך? רוצה לאמר לך שקוראת אותך מספר לא מבוטל של שנים, ותמיד יש לי מה ללמוד ממך ומהאמירות החכמות שלך. יחד עם זה יותר משתפת לאחרונה בחייך ומרגישה שאת מאפשרת להתקרב... אז נכנסתי בעד החריץ הזה... וכל מה שרציתי זה להאיר ולהרחיב אותו.. מקווה שלא פרצתי לדלת פתוחה... מאחלת לך בית, אור וטוב שלך, הילה

הי חמודה, את יודעת, לפעמים אני קוראת אנשים וחושבת עליהם המון, ושוב קוראת וחושבת וחושבת על תגובה, והתגובה מתעכבת ומתמשכת, וכנראה שזה מה שקרה. עימך הסליחה. אני מעריצה את כוחותייך, את עוברת דברים מאד מורכבים להתמודדות, ולצד הרגשת ההתמוטטות ישנה התמודדות, נחישות גדולה, מעבר מהמורות ומכשולים. אין עלייך. ותודה שהזכרת לי, שלך, סוריקטה