שונאת מצבים כאלה

הייתי בסדנת משחק חובבנית. מן שיעור תיאטרון מתנסי שכזה. היה נחמד. זה היה שיעור ניסיון מבחינתי. אמרתי למנחה שנהניתי מההתנסות ושאחשוב לגבי האפשרות להצטרף לשיעורים הסדירים שלה ואחזיר לה תשובה. הקבוצה די קטנה. 9 משתתפים סהכ והמנחה.. כשאמרתי שאני אחשוב אז המנחה מיד הגיבה במן נמהרות לחצנית שכזאת תוך כדי חיוך עדיין -"מה יש לחשוב? את באה. היית נהדרת היום". אני מבינה שהיא רוצה להפעיל את הקבוצה שלה ותשמח אם אשתתף אבל האמת שלא אהבתי את הלחץ הזה שהיא ניסתה להפעיל. עכשיו זה מפריע לי לחוות ב100% האם ההחלטה להשאר היא שלי ומתוכי או במקום כלשהו כניעה ללחץ שלה? אני שונאת להרגיש שלא ברור לי מה המניע לדברים. אם היא לא הייתה לוחצת ורק מגיבה "אוקי תחשבי. נשמח שתשתתפי איתנו. תעדכני אותי אם כן". משהו כזה שמשאיר את מרחב ההחלטה רק לי ולגמרי לי. ואני לא ארגיש שלוחצים עליי חודרים ומנסים להשפיע עליי... אודי מה דעתך על זה? והבעיה שאני נתקלת בהתנהגויות כאלה המון. בדכ מצד אנשים עם אוריינטציה מוחצנת ומכירתית באופי... מה העצה שלך בשבילי? איך אפשר ככה לדעת מה הרצון האמיתי שלי ומה תגובתי להשפעות האחר החיצוני? האם לך לא נוצר בלבול שכזה במצב דומה? האם זאת התנהגות לגיטימית בכלל להפעיל לחץ על אישיות של אנשים שיפעלו בכיוונים מסוימים? זה מרגיש לי תופעה מעצבנת. למרות שזה מאד רווח בעצם שמנסים לשכנע אנשים לקנות משהו או להשאר באיזה מסגרת וכ.. מה דעתך על זה?

הי מימה, לדעתי, גם את ה'או קיי, תחשבי', אפשר לפרש כאילו היא תשמח אם תלכי משם... גם זה מוקש... סוריקטה