הייתי

בפגישה בסוף..נשארו עוד שתיים...היא הבינה אותי והסבירה לי שדווקא כן חשבה עליי וממש לא הייתה ברירה והחדר הוא בסוף המסדרון די נסתר ...מבחינתי צריכה לסיים אך ממש לא רוצה....בכל זאת חושבות על כל ההשלכות, דיברנו על הכל, היא עוד אמרה לי תודה שבאתי..מוזר, על מה תודה? אני באה בשבילי לא בשבילה :( אוף נכון? קשה לי, לא רוצה להפרד ואי אפשר לעשות תהליך פרידה...אמרתי שאולי אנסה ללכת פעם אחת למקום החדש לבדוק...אם יהיה לי אומץ ואם לא נפרד :( אני ממש לא רוצה את זה....אוףףףףףףףףףףף אתה יודע מה אמרה לי? שהיא דווקא נקשרת לאנשים אבל לא למקומות...אמרתי לה שנפשי נקשרה בנפשה..ואני לא ממש נקשרת לאנשים אלא למקום ודווקא עכשיו כן נקשרתי אליה.....היה משהו שהזכרתי לה שהיה במקום קודם שהיא לא זכרה...אמרה שכל הדברים יעברו איתה...ו....אוףףףףף זה לא המעבר כמו המקום :( וגם עד עכשיו ישבתי בחדר פנימי שהיה די שלי כי כלם ישבו בכניסה בחדר אחר ועכשיו אם אשב זה יהיה איפה שכלם...ו...אוףףףףףףףףףף לא רוצה לעזוב :(