לאביב

מעניין אותי לדעת למה דווקא ההודעות שלי כל כך הפריעו לך. בו בזמן שיש פה הודעות שמעידות על ייאוש גדול של שירה וגם שלך. נכון שעשייה היא דבר נפלא אבל לפעמים נתקעים ובגלל זה יש מקום שבו אפשר לכתוב על הרגשות.

מנסה לענות לך בהכי כנות מקווה שלא תעלבי את שאלת ...הם לא הפריעו לי קשה לי להגיב כשיש כזאת שנאה עצמית אולי כי קשה לי עם עצמי במקום של קרבנות. ההודעות שלי לרוב ממש לא באות ממקום קרבני כן יש בהם כאב והרבה אפילו המון אבל יש בי המון תקווה ועשייה ואופטימיות כן יש ימים שאני בתחתית כן יש ימים שאני מתפקדת במקום של קרבן מצוי.בימים כאלה שמחה שיש אנשים כאן שדוחפים אותי מהמשבצת זה האינטרקציה בקבוצה. לא מאמינה רק בהושטת יד . לא יכולה להגיב ממקום של כן את צודקת החיים שלך חרא וכלום לא יעזור . אם לא יעזור אז מה הפואנטה בכלל.. וגם לאחרות אני כותבת כך הן פשוט לא נפגעו ככה . הופ לדעתי תניחי לזה אל תשכחי שכל אחת מגיבה מהמקום שלה מהעיניים שלה .מצטערת שזה לא הרגיש תומך הייתי שמחה לשמוע ממך מה היית רוצה שאני אגיב לך .מה יתמוך בך וייתן לך הרגשה נעימה טובה .הרי כולנו כותבים כאן כי זקוקים ליחד להרגיש שמשהו מהמשא של היום יום הוסר.שוב אומרת לך מאמינה בך מאמינה שאת יכולה ...

ובאמת לא מבינה למה!