סגורה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שוב מתבצרת נמנעת לא יוצאת מכאן לא רוצה לראות אפחד ופוחדת שיראו אותי
שימרי עלייך שולחת יד אל תלכי לאיבוד ... בואי נתקרקע יחד .זה תקופה זה יעבור והוא יחזור . שירה לי עוזר קרח ברקות וביד להשאר להאחז ולא לשמוט....
לא עוזרות לי כל טכניקות הקרקוע שאני מכירה היטב...אני רק יכולה לפגוע בעצמי כדי לפרוק מעט מהמתח הנוראי הזה, כדי לתת פתח לאדים של סיר הלבה המטורף הזה לצאת החוצה. תודה שאת איתי
הי שירה, ובכל זאת, שולחת יד מהססת. פוחדת, אבל גם זקוקה שיראו אותך. אנחנו כאן. תנסי למצוא את המינון המתאים. אודי