שאלה אחרונה בהמשך שם לבני

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

11/10/2015 | 09:04 | מאת: יעל

אודי, תודה על התשובה. כפי שציינת, אני בחרתי את שם בני. העניין שאיני מצליחה להשתחרר מהכעס והסלידה על 2 אחיות בעלי, ומרגישה כך עד היום : 9 חוד' לאחר הלידה. יש לציין שקשה לי להיפגש עימן ואני מנסה להימנע ממפגש. כל זאת גורם מתחים מול בעלי בחיי הנישואין ובבית עם התינוק. כשאני מנסה להבין מדוע נפגעתי אני חושבת שלא הייתה להן זכות אפילו להציע שמות לתינוק שהרי זה לא ילד שלהן, הן לא סבלו לידה ובכלל זה ההנאה של האמא לחשוב על שם, כך לפי דעתי. עצם העובדה שההצעות לא נעשו אפילו בפני אלא בפני בעלי, עוד יותר תורמות לכעס עליהן. כאמור, הרגשות השליליים הללו בעקבות המחשבות גורמות בסופו של דבר למריבות של ממש גם מול בעלי בבית עם התינוק. יש לציין שסיפרתי להן מה מפריע לי, אך הן טוענות שלא הציעו, בניגוד לדברי בעלי. כל השיח איתן היה בחלקו לא נעים. אני באמת רוצה לשמור על שלמות המשפחה הגרעינית הקטנה שלי, אך ממש לא מסוגלת לראות את אחיות בעלי ברמה כזו שאני רואה אותן אני הופכת עצבנית מזיעה דפיקות לב. מה אפשר לעשות ? ייתכן שזו תופעה שקשורה לאחר לידה ? יש לציין שהרבה מעירים לי על אופן גידול התינוק וזה לא מפריע לי , כולל האחיות שהגדולה מבינהן בת 37 שהיא רווקה ולעולם לא גידלה ילד בעצמה. רק נושא השם מעורר בי כזו רגישות יתר. אולי זה קשור לעובדה ששם זה לכל החיים ... או לכך שאני שיניתי את שמי בנעורי לאחר שעל אמי כפו לתת לי שם ע"ש סבתי, אולי זה הותיר בי צלקת ? וחששתי שיעשו לי כפי שעשו לאמי. אשמח לשמוע את דעתך ואיך אתה ממליץ לנהוג מול האחיות. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

הי יעל, זכות להציע יש לכל אחד. מה הבעיה בלהציע? זה כמו הזכות לחשוב... זכות שלא לקבל את ההצעה שמורה גם לך. לא ברור לי מה בדיוק הבעיה, אבל זה נשמע כסמפטום שמסתיר מאחוריו בעיות אחרות, כנראה. ואגב, אם שינית את שמך, הרי שאת היא ההוכחה ששם זה לא לכל החיים, ושאפשר לשנותו כשמגיעים לגיל מתאים. כדאי לשים את זה מאחור. יש לך ילד לגדל וליד חשובה משפחה מתפקדת. אני ממליץ לך ליזום מפגש ולהודות להן על המחשבה שהשקיעו ועל האכפתיות. לתת לכל אחת מהן חיבוק חם, ולהרגיש שאיש לא מערער על מקומך כאמו של הילד. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית