לאביב - טריגר

היי אביב לפני שאת קוראת, אני אומר לך שאולי תעדיפי שלא לקרא, אז אם את לא במצב רוח, פשוט דלגי ואל תקראי מה שאני כותבת. ואם קראת ולא עשה לך טוב, פשוט תעשי דיליט ואל תתחשבי במה שאני כותבת. כמו שכתבת פעם להופ שאת כותבת מה שאת, אז אני כותבת מה שאני כותבת את זה מתוך הערכה אמיתית אליך, ומתוך חיבה, יש בך כל כך הרבה חום שזורם ממך ואנושיות, ואני כל כך קשה לי לראות אותך כה סובלת, לכן אני כותבת מה שאני כותבת. בחג היה ראיון בעתון עם פושע שקבל 22 שנים בבית הסוהר (כנראה על רצח), חלפו כבר 12 שנים, נשארו לו עוד עשר, והוא לא יצא אפילו לא לחופשה אחת כי הוא נחשב למסוכן! בינתיים הוא חזר בתשובה, הוציא תואר פסיכולוג, מוסר שיעורים בכלא אז המראיין שואל אותו, איך הוא ממשיך לחיות אחרי מה שהוא ביצע והוא ענה, אני מתחרט על מה שעשיתי, אבל מי שנכנס לכלא זה אדם אחר, ומי שיוצא זה אדם אחר, זה לא אותו אדם, אני בכלל לא מתייחס לאדם ההוא, כי הוא כבר לא נמצא, לא קיים, אני אחר לחלוטין. חשבתי על המילים שלו זה מזכיר לי, מה שקורה אתי, להבדיל, כפי שאמרתי לך כאשר ניסו לעשות לי אנליזה, פשוט התפרקתי למליון חלקיקים, קשה לי אפילו להעביר לך באיזה מצב הייתי, ולכן מה שאני מנסה לעשות זה פשוט ליצור גדר, מה שהיה, ומה שיש היום, ממשיכה הלאה, ומשתדלת לא לתת לעבר להרוס אותי. נכון שיש לי משברים מדי פעם, נכון שאחת לכמה זמן הצונאמי מופיע, אבל לפעמים חולפים שנים טובות, לפעמים רק חודשים או שבועות, אבל אני ממשיכה, ומשתדלת לא לתת למה שהיה להפיל אותי על הקרשים. ואני מנסה לחשוב, האם לא שייך גם אצלך פשוט לשים חומה, מה שהיה היה ולהתחיל עם הפנים הלאה, מחדש, דף חדש? יש בך כך כל הרבה טוב ויופי, יש בך כל כך הרבה נתינה, אי אפשר עם זה להמשיך הלאה, בלי לחפור בכל הבוץ? שוב, מקווה שלא עשיתי לך רע, אבל ממש חשבתי עליך, ואמרתי אנסה להסביר מה אני חושבת, ואומרת רק מתוך הנסיון שלי. מקווה שתרגישי טוב יותר בכל דרך שתבחרי ללכת

סנדי תודה שחשבת עלי. מדוייקת להפליא..אבל הגדר הזו הניתוק הזה כבר לא טוב לי זה לוחץ זה מכאיב זה לוקד אותי חיה מתה בתוך עצמי .זה לשרוד לא לחיות רוצה לחיות להיות קיימת לא להיות ולא להיות. חייבת לחצות את הגדר את קיר הפחד ולטפל באביב הפצועה הכואבת ששם להבדיל מאותו רוצח אני לא פגעתי אני נפגעתי מגיע לי טיפול אוהב מכיל וחם . מגיע לי להיות לחיות בלי גדרות בלי ניתוקים. כן סנדי אני פוחדת להתפרק פוחדת לטלטל לכן אני פוסעת בזהירות מגששת לכן גם היא זהירה ופוחדת מאמינה בעשייה כמו שכתבתי להופ ולכן יודעת שכל צעד כמה שכואב מקדם אותי בדרך. שאלה האם הייתי נפגעת בתאונה והייתי צורחת מכאבים בזמן טיפולי פיזיוטרפיה שברור שישתלמו בסוף היית מציעה לי לוותר...לא סנדי זה כואב זה נוראי לכן הקסיים כאן ובטיפול אבל אני נחושה להגיע לפסגה נחושה לחיות ולא לשרוד גם אם זה יקרה בגיל זקנה לפחות אני אמות כמנצחת ...חיבוק ענק

ריגשת אותי! אני צריכה להגדיל את הפוסט הזה שלך ולתלות אותו כפלקט ענקי על קיר הבית, שאולי ככה משהו ממנו יחרת בנפש פנימה. גאה בך!