לא רוצה להיעלב כל הזמן
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ובטח לא יום לפני יום כיפור.. דיברתי עם "חברה" לגבי משהו שחשבתי ללכת איתה אליו, קצת מסובך להסביר, אבל בהתחלה היא אמרה לי משו כמו רוצה לבוא איתי לזה ומיד באותו משפט למה את לא הוכלת עם הבנות החארות.. וכאילו מנסה לשכנע אותי לא לבוא איתה. אווף. קשה להסביר כאן אבל די... כל הזמן להיעלב ולבכות ואז תחושה רעה ואז חוסר כוח לרצות לעשות משהו או להישאר במיטה
חיבוק יקרה את זוכרת שדברים מסתדרים בסוף ככה או ככה זה סתם עוד יום כזה לא ככ מוצלח והגים האלה והקושי שלך עם המשפה והלבד ..זה כבר נגמר חנה ואת עושה עבודה טובה ומותר גם להישבר כי היא קשה איתך מחבקת
את יודעת חנה? מזמן לא כתבת הודעה כזאת של פגיעה מחברות. זה קורה לי כל כך הרבה ואיך שהוא אז אני חושבת עלייך... אני יספר לך- הלכתי לבקר חברות לעבודה לשעבר. הם התיחסו אליי כל כך רע.... צחקקו עליי כשסיפרתי להם על מישהו קרוב אליי ולעגו לשמו... בסוף הן אמרו לי את יודעת איפה היציאה... את יודעת איך זה פוגע? אבל אחרי זה אמרתי לעצמי שזה לא חברות. הם לא חברות. ככה לא מתנהגות חברות וזה הן זה לא אני אכן חארות של.... רוצה להיות חברה שלי פה? את כזאת מקסימה, אל תתני לאף אחד לאמר לך אחרת! הילה
בטח שאשמח להיות חברה שלך, כרגע זה רק כאן כי אין לנו אפשרות בחוץ (: מבינה אותך וזה באמת מתסכל התנהגות כזו ממי שאנחנו מחשיבות כחברות.
הי חנה, להבין את זה כעלבון - זו אפשרות אחת. לעתים עוזר לחשוב על אפשרות או אפשרויות נוספות. ואז אפשר אולי לבחור שלא להיעלב דווקא (או היעלב פחות). אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
