אינטגרצייה תהיות /מחשבות

אודי כתבת למיקה על האינטגרצייה ויש לי כמה הבנות /תהיות אם בהתחלה זה רק ורק שזה ברור לי ומובן שחור ולבן נוח וקל לתפעול אחר כך גם וגם שזה מה שאני עוברת עכשיו לדעתי ...מצד אחד כוח מצד שני חולשה מצד אחד הבנה שהיא תחזור מצד שני פחד מטורף ובכי שהיא לא ועוד צד שאומר היא בטוח לא תחזור היא עושה לך דווקא ככה כולם בחיים ובוחן אותה וככל שהיא עומדת במבחנים הצד הזה מנסה יותר . צד אחד שמאמין בה ובוטח בה וצד שני שתוקף אותה ומתנגח כי האויב וככל שהצד הזה שמאמין בה מתקרב וסומך הצד השני מרים יותר את הראש כדי להרחיק .(עכשיו ברור לי למה הסבב הזה של התוקפנות בעבודה על ההגנות של הגוף ) מצד אחד רצון לשנות מצד שני האחזות בכאב ובעבר כי רק ככה אני נמצאת יש בי קיום ככה רואים אותי או שלא אבל זה מוכר ..מצד אחד שיר כמו של סיה https://www.youtube.com/watch?v=0dcbw4IEY5w ללא תקווה ומצד שני שיר מלא תקווה ותודה https://www.youtube.com/watch?v=5Uc2t4AoE3A בשחור לבן הכל ברור לי ועכשיו אני מבינה למה ביקשתי ממנה גבול ברור ולא גמיש כי ככה יותר קל לי להסתדר... איך בעצם מסתדרים עם הגם וגם זה הכאוס כי אני לא יודעת בעצם איזה צד נכון צודק אם אני נותנת מקום לצד שאומר היא תחזור זה הרי ברור ומובן ומבטלת את הצד שפוחד כי זה מטומטם ואני לא ילדה בת שלוש אז החלק הזה שרוצה להוכיח את צדקת דברו שהיא לא תחזור מגביר כוח ... אם אני נותנת מקום לצד של הכוח הצד הכואב שזה מקור חיוו מתחזק ויותר כואב כדי לא למות כדי להוכיח שרק ככה רואים אותי או שלא ולהוכיח שוב את צדקת דבריו ... אודי איך יוצאים מהבלבול הזה ...עכשיו שזה יותר ברור זה מפחיד כל כך פתאום אני מבינה מה אני עוברת ולמה התנודות החדות יותר קלות וברורות לי לעומת המקום המעורבב הזה ... למה במקום המעורבב אני ממש לא יכולה לבד אני טובעת בתוך הכאוס מאבדת אחיזה ושליטה ..נבהלת מעצמי ... אודי באותה הזדמנות רוצה לאחל לך גמר חתימה טובה חופש נעים ולהגיד לך תודה על היותך ...האמת שאני עושה כאן כל כך הרבה תהליכים שזה מדהים ואני באמת מודה לך מכל הלב שאתה מאפשר ...