זה לא רק הדכאון

או ההפרעה הזו או האחרת מהן הוגדרתי כסובלת. זה עמוק יותר ומגיע כל כך.רחוק שאיני יכולה כלל להגיע לשם. הייתי רוצה שיתמכו בי בהחלטה שארגיש מחוזקת מפני שקשה מאוד לעמוד כך בכאב גדול ולשמוע נסיונות לנחמה שאין בהם אלא לנסות להשקיט את הצד השני. אני בעיקר כואבת על שלא נותר לי עוד מה לעשות וכל הזמן המיותר הזה, במקום שידליק אורות קטנים של תקווה, רק המשיך להתיש אותי. שלך שירה

אין.לי יכולת לכלום יותר אין לי רע לי נורא לי מרגיש לי סוף ואני רוצה לצעוק את זה. התקווה יכולה לבוא גם.מבחוץ, אתה יודע? בדמותם של אנ ש ים טובים, ילדים, כלבים.ןעוד. אבל.תקווה יכולה גם.למות ולא.צריך.לפחד לדבר על זה. המוות הוא חלק מהחיים גם.כשאינו טבעי. הסבל הוא מאוד אמיתי גם כשאומרים לך חזור ןאמור שהתשובות אצלך.

לי השיר הזה ממש עוזר .. https://www.youtube.com/watch?v=9f_feqTNVKI הלוואי וגם לך ..ואנחנו כאן להזכיר לך ולהאיר את התקווה החבוייה אי שם בתוכך ...