יומן מסע
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
וואוו אודי התנודות שלי ממש מפחידות אז היום אני שוב במקום טוב מלא חיות ואנרגיות .מקום שאוהב אותה שמבין ככ מבינה . אודי הבנתי משהו שניסית להסביר לי . הניתוק הזה בזה שאני מביאה אותי בניתוק אני מחלישה את הצד עם הכוחות. הבנתי שבעצם כדי לחזק ולרפא את החלקים הפגועים אני מוכרחה להיות שם בשביל הצד הכביכול חזק אבל גם הוא זקוק ליד. מהיום אני משתדלת לא לבקש יד לקטנים כי אם יד לי לאביב זאת עם ההגיון הבריא והכוחות ומושיטה את היד שלי לפגיעות שבי. אודי היא לצידי במסע רק החליפה צד מימין לשמאל זה נחווה נורא זה מרגיש מתעלל אבל זה רק כי זה מה שהפגועים האלה רגילים בהגיון אני מבינה אחרת . אני ככ אוהבת אותה אותי אותך את כל העולם כולו.... והיום התחלה חדשה אני במכללה ..אודי סופש נעים ...ואני ככ מתפללת שהשקט הזה ימשיך יותר מיום אחד אם אפשר עד אחרי סוכות ובכלל
אביב יקרה, בהצחה ויישר כוח! (ואני זוכרת שיש גם חולשות ונפילות וקשיים) כתבתי בדיוק הודעה על איזון - נאחל שהטובים ינצחו? שלך, סוריקטה
כולם טובים כולם אני כולם צדדים שלי. חלקם פגועים חלשים כואבים אבל הם טובים והם ירפאו עד כמה שניתן ויתחזקו תודה יקרה אח האיזון הדק והעדין האיזון שכל כך קשה להשיג אותו ...אולי השנה אם ניתאמץ לקראתו נזקה בו...חיבוק