אני

לא מעכשיו מאז ...גיל 17 זכרונות: סגרתי אותם בחדר, האפל, הקר והטחוב קשרתי אותם לכסא השחור השבור הם ינסו לצאת משם ולא יצליחו אם הם יצליחו זה יהיה רע ומר חיי דומים לבית עם דלתות ופרצות והאנשים שבבית תמיד רבים בניהם ואני סובלת דממה ,לא יכולה לאמר לך מילה על מה שבתוכי בביתי. את זה כתבתי אז ..והיום לכבוד השנה החדשה אני כותבת את זה כאן ואומרת לי שהיום כבר מותר לדבר .... אודי זה מדהים הכתיבה שהייתה כבר אז דיסוציאטיבית ולא הבנתי...