אודי הי,

לפי החישובים שלי ,אמא צביה אמורה לנחות בארץ היום. לא ? אם מחר בצהריים אמורה להתקיים פגישה היא בטח מגיעה היום ?? ואיזה אובך.. ואם הטייס לא יצליח לראות, להנחית טוב ??? האמת היא שזה לא כ"כ משנה לי.. לא מרגיש לי אליה כלום. היא הרי הזמינה אותי לכתוב חופשי ולשלוח לה מיילים כאות נפשי, אך הוסיפה ואמרה שתקרא אותם רק כשתגיע לארץ , שלחתי לה מייל בודד אחד ברביעי שעבר, ללא ברכת שלום ואף לא כתבתי את שמה/שמי. העליתי על הכתב (למייל שלה ) חלום שחלמתי בלילה שבין שלישי לרביעי (בזמן שסביר להניח היתה בטיס לחו"ל (היתה בדרך לנטישה) כתבתי לקונית ,ללא הבעת רגשות . כמו מרשם לתרופות. מתחשק לי לשלוח לה עכשיו מייל ובו ביטול הפגישה מחר היות ויצאתי לחופשה... לא אעשה את זה . לא אתן לה את התענוג של דיאלוג איתי של כן אבוא, לא אבוא .. אגיע מחר בזמן. אצלצל בפעמון ואהיה אליה אדיבה.. מכירה אותה. היא תתפתל ותתפוצץ בפנים. מגיע לה !!!!! לא אתן לה יותר את ליבי לעולם !!!!!! אתנהג אליה בנימוס ואדיבות עד שייצא ממנה עשן לבן...

הי במבי, אני חושבת שאולי את משליכה על אמא צביה סריזם? אמא צביה שמקדישה לך המון המוני המונים. אולי את מזדהה כל כך עם איזו דמות סדיסטית בחייך? ועוד משהו - מעניין - חשבתי על היום הזה, בו המטפל, או האנליטיקאי שב מחופשה. יש לו מספר מטופלים וחלקם, אני מניחה, מגיב בעוצמות ובכעס. חשבתי על כך שביום כזה מטפל צריך להגיע עם שכפ"ץ פנימי, או איזה מעיל גשם מיוחד - לעמוד בשטיפות. :-) ואת יודעת, אני מאמינה שיהיה טוב. תקווה עבורך - סוריקטה