אודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
סליחה על ההצפה.... שיחה איתה עכשיו אחרי כל כך הרבה זמן שיחה טעונה מאוד.סוף השיחה היא-מה את רוצה ממני אני - שתהיי אמא את מסוגלת היא- לא וסוגרת לי את הטלפון בפנים... אני כל כך בשוק שזה אפילו לא כואב אני סתם מרחמת עלייה.אשה מסכנה שילדה ילדים ולא יודעת להנות מהם ואיתם . עצוב
כמה קשה..האם לכלם היא ככה מתנהגת? האם גם לאחותך? אולי אין לה את היכולת לאהוב? זו היא, עם כל הקושי שבדבר, זה שלה...היא לא מסוגלת כנראה...ואי אפשר להכריח אותה אחרת. לצערנו לא כל אחת יכולה להיות אמא או יודעת איך להעניק לאחר...היא לא יודעת ואין לה את היכולת להעניק....עצוב. מחבקת אותך אם מתאים,מ.
הלוואי ויכולתי פעם להגיד לאמא שלי מה עברתי בחיים...כמה בכיתי,כמה ירקתי דם,התעלפתי והתנתקתי עד שפחות או יותר למדתי לחיות עם המציאות...הלוואי ויכולתי...היא שולחת לי הודעות מלאות נשקות והערכה ואני לא מרגישה כלום,טיפת חום לא עוברת דרך החומה שהעמדתי כדי לשרוד.אני לא רוצה שהיא תהיה אימא כי אני כבר לא יכולה להיות בת.אין לי טיפת אמון,אפילו טיפה אחת קטנה לא נשארה...את גיבורה שניסית וגיבורה שלא איבדת תקווה... באהבה,חלום
אודי ...אתה חושב שזה יהיה נכון לדבר איתה עכשיו בלי המטפלת . מפחדת שהיא תגיב נוראי שאני לא יצליח להכיל לבד .
הי אביב, זו נשמעת באמת מוגבלות עצומה שלה. את עושה כמיטב יכולתך, אבל היא - זה סוג של נכות נשמע. מחזק אותך. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
