סוריקיטה

אם את בסביבה צריכה את המילים החכמות שלך

הי יקירתי, רק עכשיו שבתי וראיתי את ההודעות. התחלתי את היום בשעה ארבע לפנות בוקר, אכתוב בקצרה מה הרגשתי בעיקר כשקראתיך. רעיון. חשבי אם נראה לך. נראה לי שקשה לך מאד כשהזולת משרטט היכן הוא מתחיל והיכן הוא נגמר עבורך ואת מאד מחפשת לקחת שליטה לכאורה על כך ולעשות זאת עבורו. כשמישהו אחר עושה זאת, כמו המטפלת, החוויה מבהילה מאד ויוצרת חרדות, וכך יוצא שהמצב בפועל די יתאים לעולם הפנימי שלך. כאילו כך לא יהא פער. וגם יש לי הרגשה שאת כאילו לוקחת אחריות ואומרת אני גרמתי למה שגרמתי, לכאורה אחריות יתרה, ואיני בטוחה אם את באמת באמת לוקחת את האחריות הזאת עמוק מבפנים, או שרק אומרת לעצמך ולנו כך כמעין סוג של הרגעה או הגנה. למשל, מפני מגע עם הזולת, הבנת נוכחות של זולת, ומתן תוקף לקיומו. זה ככה במחשבה ראשונית. ושוב מניחה שאת יודעת, ועדיין אומר זאת אני, (זה בכל זאת אחרת כשאת אומרת לעצמך או שאת שומעת זאת מבחוץ) צמיחה כואבת מאד מאד. לבינתיים, שלך, סוריקטה והחתולה שקופצת לה כל הזמן על המקלדת.

לא כל כך הבנתי את עניין המתחיל ונגמר נקרא לי מעניין מאוד . לעניין האחריות אני תמיד לוקחת אחריות ומנסה לשנות לא תמיד מצליחה בגלל הפיצול אבל אחריות תמיד תמיד .... את יודעת שנים באו איי לימדו אותי לדבר לחשוב לעשות מאני ולא היא .. אין לי ספק שגם היא טעתה והרבה , אין ספק שהיא הייתה יותר אנושית ופחות מקצועית אבל זה שלה לא שלי . אני חייבת לטפל רק בשלי ...תודה יקרה אל סיעור המוח זה חשוב לי מאוד