לבמבי ואודי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/08/2015 | 20:20 | מאת: אביב 11

במבי סליחה שמשתמשת במה שכתבת לי .פשוט עוררת בי מחשבות . אודי האם לדעתך נטלתי על עצמי תפקיד כאן מבלי שאני מודעת אליו ? זאת לא פעם ראשונה שהבנות כותבות לי על זה . האמת לא נוח לי עם זה , לא מרגישה שיש לי כאן מקום או תפקיד שונה מאחרות. כן מה שיש לי ששונה מהרבה נפגעות זה כוחות נפש אדירים, לצד הקושי והפגיעות וכן אני ממנפת אותו בעיקר כי זה מה שעוזר לי לא לשקוע? זה בדיוק החלק הבריא שבדרך נס לא נפגע לצד החלקים הכואבים והפגועים.

10/08/2015 | 20:37 | מאת: מיכל (מיכ)

את יכולה להרגיש עם זה מאוד בנוח!!! וזה שאת כותבת ומחזקת זאת תכונה נפלאה של אמפתיה!!! יש לך כוחות נדירים אחרי כל מה שעברת! וכמו שכבר כתבתי ממש מעריצה אותך על כל חלקייך :)את לא מוותרת בקלות זה נפלא!! ואגב הרבה מטפלים הם כאלה שעברו בחיים לא מעט תקראי את הספר הדרמה על הילד המחונן...לא זוכרת מי כתבה, מומלץ! המטפלת שלי המליצה לי פעם!

הי אביב, זו קבוצה גדולה, וירטואלית, שיש בה תפקידים. איך שאני רואה זאת - את בהחלט מאלו שכן בודקים את התפקיד שלהם כאן, ואגב - הוא חיובי וחשוב. אודי

12/08/2015 | 07:01 | מאת: אביב 11

והאמת לא כל כך משנה .

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית