אביב
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
קשה לי לשמוע שקשה לך. גם שיש כאן חופש אני חושבת עליך. מחבקת חזק.
איזה מתוקה את ...ויודעת אני מתכוונת מחר עם כל הקושי להקריא לה את מה שכתבתי קשה מביך נוראי מלחיץ והכי מפחיד שהיא לא תיפגע או תיכעס אבל אני לא אוותר לכל הפחדים האלה ..כי הם מה שעצרו אותי כל חיי...ואת יקרה כיתבי את הסוד הגדול ותני לה לקרוא ...שיברי את קיר הפחד ואת קוד השתיקה את לא מבינה איזו הקלה זה אחר כך ...איתך מאמינה בך ויודעת שאת יכולה זה עניין של זמן חיבוק