אודי ?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אין לי מה לומר.. האמת היא שבא לי להרוג את אמא צביה.. וכל כך מגיע לה קצת חופש.. בא לי להגיע לבית שלה !! כן , כן, לבית הפרטי שלה ! לא לקליניקה, להגיע לבית שלה ולשבור לה הכל.. שכשהיא תחזור היא תראה שאין כלום.. והיא אפילו נתנה לי שוב פנקס ועט ואפילו כתבה לי משהו, וציירה לי את הפרח האהוב עליה.. אני רוצה שהיא תיקח אותי איתה.. ואם היא לקחה גם את הכלב שלה, הלוואי שהוא ימות ! לא ,לא על באמת שהוא ימות.. אבל אני רוצה שהיא תיקח אותי איתה.. אני שונאת אותה. לא אבוא אליה בחיים !!!!! אתן לה להתייבש עד שהיא תיראה כמו עלה שלכת שמוט לצד העץ.. עלה שלכת שנסדק ונשבר מחום השמש שקפח על ראשו.. ועלה השלכת יהיה מוטל כך בצד, ואנשים ידרכו עליו וירמסו אותו עד שיהפוך לאבק.. ואתה יודע אודי ? האבק יתפזר ויהפוך לאבקת קסמים שממלאה משאלות.. גרגר אחד יתיישב בדיוק על כף ידי, יחייך כשואל, נו במבי ? מה משאלתך ? ופתאום אני ארגיש את אמא צביה ממש ממש עמוק בלב.. ארגיש נשיקה רכה, מלטפת.. אודי :(( בבקשה , אמא צביה לא נמצאת עכשיו, אז אתה תהייה עכשיו גם אודי ..כמו תמיד.. וגם תהיה כמו אמא צביה תהיה גם וגם , אתה מבין למה אני מתכוונת ? אודי, אני יודעת שזה נשמע מופרע שאמא צביה יצאה כל כולה לשבוע. אבל.. אודי :((( אף אחד לא מבין.. אני באמת ארביץ לה כשהיא תחזור. אני אעשה לה סימנים שחורים על הגוף כמו שהיא עושה לי סימנים שחורים בנשמה.. אודי :((((( אני לא שורדת
הי במבי, והנה, את ממש כועסת בגלוי... אני כאן, כולנו כאן. והשבוע יעבור (ואולי אפילו יקרו בו דברים טובים?). אם מתאים לך, את יכולה לתת לי יד. אודי