הכאב הנוכחי שלי כבר לא קשור לפסיכולוגית

הוא קשור לבחור שהתחיל אותי ולא רציתי ועד שכן רציתי הוא לא חיכה לי. נראה לי ניסיתי לבדוק אם הוא רציני. הוא לא היה רציני . לא איתי. אפילו התחיל סדרתית עם בנות עד שמצא אחת שהפכו לזוג. וכאב לי ככ לראות איך יש להם ביחד והם נהנים ואוהבים, הולכים למשפחות אחד של השני ונפגשים עם חברים אחד של השני.. ויש להם מן ביחד חדש שנוצר. ואני.. לא יודעת. לא מסוגלת בגלל שאני לא נמשכת למגע בגוף של מישהו אחר. איך אפשר ליצור קשר זוגי ככה אני גם לא מבינה למה בנים היום הם כאלה שנראה להם שבחורה בדייט שלישי אחרי שהזמינו אותה לכמה ארוחות כאילו זה לגיטימי לצפות שהיא כבר תזרום איתם למיטה ותפגין ביצועים של שחקנית פורנו... כל הפתיחות המינית הזאת, היד הקלה על ההדק של המגע האינטימי לפני שנוצרה היכרות פסיכולוגית באמת משמעותית וקרבה.. אני לא מבינה את זה. אני מרגישה שאין לי סיכוי למצוא מישהו שירצה דווקא אותי ויהיה מוכן לחכות עד שיהיה לי נח לעבור למגע. פעם הייתי בקשר שקפצתי מהר למגע מתוך מיאוס ואחכ גיליתי שרגשית הבחור בכלל לא עושה לי את זה ונגעלתי בדיעבד שנתתי לו לגעת בי.. אני רוצה שמישהו שווה יאהב אותי ויחזר וירצה ויוכיח שדווקא אותי הוא רוצה ונראה לי שככה אני בעצמי כבר אתרכך ואתמסר. זה נראה לי הכי טבעי בעולם ככה. אבל היום זה לא ככה. הכל אינסטנט ואנשים נפגשים באיזה בר בתל אביב רוקדים ושותים קצת ומשם קופצים לחדר המיטות כאילו כלום... אני לא מבינה את זה ולא מתחברת לזה. מצד שני אם מישהו היה כן לוקח את הזמן בסבלנות להכיר אותי נשאלת השאלה מה יש להכיר פה? מה יש בי? עצב כאב כעסים ומרירות והתעסקות בפסיכולוגיה זה לא דברים שמעניין להכיר ושגורם למישהו לרצות להיות איתך. אני אנסה ליצור לי היסטוריה חדשה. עובדת בתחום שהולכת ללמוד אותו בקרוב כדי להתמקע יותר, אנסה להזדהות עם המסלול הזה שלי ולא היסטורית התסביכים.. יש לי כל מיני תחביבים, רק מעט מדי ניסיון חיים ביחס לגיל וזה גורם לי להרגיש נחיתות. לא היו לי טיולים עצמאים בחו"ל או שירות צבאי או איזה פרוייקטים שלקחתי אן התנדבתי.. אני בן אדם דל כנראה.. יש לי הבנה פסיכולוגית מאד מפותחת של דברים אבל זה מהצוואר ומעלה. דרך הגוף והחושים והמרחבים הגאוגרפיים חוויתי מעט מאד. חיים מאוד מצומצמים. גם חברתית . אני יודעת לעשות רושם אחר אבל מקרוב הכל יחשף הרי. אז מי ירצה להכיר דווקא אותי.. לבלות דווקא איתי? לחיות דווקא איתי. למה שמישהו ירצה בכלל

ואת פשוט מחפשת ונמצאת במקומות הלא נכונים. בטוחה שתאפרי לעצמך טיפול בעצמך תמצאי את עצמך במעגלים אחרים עם אנשים אחרים שיכירו ויאהבו את מי שאת באמת .

אני כל כך מבינה אותך.... אכן, זה לא פשוט מכאיב ומאכזב שבחור שאת רוצה והוא לא רוצה..., וזה גם מעורר קינאה... חשבתי על הטיפול הגופני שהתחלת, אולי זה יכול לעזור לך? *** מה שמציעה, אם זה לא מתאים לך, אל תתייחסי... רק לאמר שמבינה כל כך לליבך... הילה