מה חשבת

הי שירה, קצת מחשבות והרגשות: ההרגשה שלי למקרא הדברים הייתה שאת מדברת על תובענות גדולה מאוד, אותה את מנסה להסביר באמצעות הענות או אי-הענות המטפל למצוקה של המטופל. איני רואה בהכרח את הקשר בין תיקוף החוויה לבין היענות למצוקה. אלו שלבים שונים של טיפול ולא ניתן ממש לבנות "סיפור" כדברייך, אם עסוקים רק בהרגעה ובהיענות למצוקה. צריך להיות במצוקה כדי לבנות סיפור מחומרי הגלם הללו (במלים שלך). אודי