סליחה על ההצפות אודי..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

05/08/2015 | 20:52 | מאת: מימה

ראיתי שהפעם פרסמת את כל ההודעות... אני אשתדל שיהיה פחות.. אני באמת רוצה לעבור לחיות ולחוות בהווה ולא בתוך המחשבות וההרגשות והזכרונות הסלקטיביים שלי שנטפלים לכל מה שהיה בעיקר שלילי בחוויות.. אני לא זוכרת דברים טובים באותה עוצמה. זה לא נרשם ונקלט ונטמע באותה אינטנסיביות . אני רוצה שדברים טובים יתחילו להחרט יותר חזק.. להזין. להתעכל לי במערכת ולברוא לי תשתית זכרונות מסוג חדש שתהפוך להיות יותר רלוונטית ודומיננטית. אני ממש רוצה את זה כבר. זכרונות יותר טובים ואופטימיםה ונחמדים גם של חוויות וגם של מסוגלות.

הי מימה, אני מקווה שתצליחי שלא להמשיך בכתיבה דמויית הבולמוס ושתוכלי לווסת יותר. כך אפשר יהיה "לרשום" גם דברים חיוביים. אודי

06/08/2015 | 13:06 | מאת: סוריקטה

עבר זמן מה מאז הגעתי לכתוב כאן. ד"ש לכולם. הי מימה, אגיב לך כאן בהקשר למספר נושאים עליהם דיברת - בהקשר להצפה - ראשית, לעתים התקופה שמרגישים צורך להציף, או קושי בהכלה אינה קצרה. גם בטיפול. זה ככה ולא פתאום עובר. לעתים הרגשה כאילו יש צורך במעין מיכל אינסופי. עוד ועוד ועוד. ייתכן כי זו בחינה של זמינות העולם (/אמא, אולי?) אם הוא כזה. הפורום, לדעתי, כמה שלא ייכתב לתוכו ויתפרסם או לאו, אינו יכול למלא את הפונקציה הזאת, גם אם נדמה שהוא כזה. לדעתי, אם כבר, כתיבה ממשית על דף עדיפה. בהקשר להתאמת הסביבה וציפיות מהטיפול - הייתי אומרת שייתכן כי אדם מגיע לטיפול עם תפיסה שהעולם צריך להתאים את עצמו לרגישויות האישיות שלו. זו, ככל הנראה, תפיסה מעוותת, ואף ייתכן שהיא תוקפנית ולא הוגנת. במקרה כזה, נראה לי, שחלק מהטיפול, ואף זמן בחתי מבוטל ממנו, בתנאי, כמובן, שהאדם מסכים לעבור אותו ולהתמיד בו, באופן הדרגתי, בקצב שלו, לומד המטופל, אם יש בו חלקים גמישים דיים, וסופג ממש פנימה לעומק שיש לו שליטה על השינוי בו פנימה. חלק ממה שעוברים בטיפול, להבנתי הוא שינוי בתפיסה. גם בכיוון זה. כך גם לגבי הציפיות מהטיפול. אפשר להגיע לטיפול עם ציפיות שתוך זמן מועט, יחסית, תתפקדי כ'אחד האדם', מבחינות רבות, ובמהלך הטיפול את לומדת שלמעשה את מוגבלת הרבה יותר, שאבדו דברים, ובעצם - שבכלל יש דרך וזו אינה קפיצה ממצב למצב. כמו-כן, לעתים מגלים שהדרך ארוכה ומפרכת הרבה יותר, שתיקון משמעו להישאר עם פגמים ולא לברוא הכל מחדש, כבפנטזיות של רבים מאיתנו. את יודעת, לו ההישג 'היחיד' כביכול של הטיפול בך, למשל, יהיה שתפסיקי להקיא, ולו ייקח זה עשור או יותר – בעיניי, זה שווה הכל. אצלי הטיפול סייע לשינוי תפיסה. מאד מאד. ואגב, חוללתי שינוי משמעותי בסביבה שלי, דבר שהזמין אליה אנשים חדשים. עם מערכות יחסים בריאות הרבה יותר. בי, סוריקטה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית