בוקר טובבבבבב אולי טריגר

אתמול היה יום קשה היית אנחנו וקטנה והייתי שם ...אודי זאת אני שהייתי וגיליתי שנאבקתי וצעקתי לאמא אבל היא לא באה . אודי הוא לא היה לבד זה לא היה חדש אבל ראיתי חצי פרצוף ... הגוף כאב כמו אז ובכיתי וצעקתי וכמו אז נשארתי לבד לבד כולם היו עסוקים כאן היה חופש . היא הייתה עסוקה זה היה עצוב וקרבני .אבל ....ואבל גדול הקרבנות הייתה קצרה קול ההגיון גבר .גיליתי שהייתי קטנה ואמיצה . שקראתי לה והיא לא באה . נעזרתי בשיר של שלום חנוך ששלחת לי הוא עזר ועטף ובמילים שלה ..ואני חזרה אני ... איזה מזל יש לי שמלאכים כמוכם מלווים אותי זה לא כמו אז אני ממש ממש לא לבד. אודי תודה ענקית ויום נפלא

על ההצפה. אתמול היא ראתה שיצאתי בת חמש ואמרה לי איך אני אתן לך ללכת ככה אמרתי שזה בסדר וברחתי . אחר כך סימסתי שהגעתי הבייתה ואני בסדר בשלב מסויים ביקשתי לדבר כי לא הצלחתי לצאת משם והיא סימסה שהיא עסוקה . יותר מברור ...ומכאן הכעס והתסכול במקום על אבא ואמא עברו אליה ,גם ברור לי כדי לנסות לעצור את הסחרחרה סימסתי לה היום סליחה על אתמול ועוד משהו .היא לא ענתה זה היה מסוג הסמסים שאין מה להגיב אליהם אולי סמיילי ...אהה ההרסנים האלה שמחכים לי בפינה בגלל האוכל והספורט ובכלל אוכלים לי את הראש עליה ...בקיצור מנסה לברוח מהמקום הקורבני וצריכה שתכתוב לי שהיא איתי וזה בסדר להיות עסוקים ...(אודי יודעת שזה נקרא מטומטם , ככה אני עוקפת את המערכת ונותנת למי שצריך לקרוא שוב ושוב )תודה אודי על הכל באמת

נכון!! את ממש ממש לא לבד!! ואת מתקדמת כל כך!!! אני גאה בך!! אין ברירה כנראה לחזור כל פעם קצת...גם במחיר נוראי של הרגשה כאילו זה שוב קורה, אבל יש התקדמות נפלאה..כי אחר כך הזמנים שזה קורה מתקצרים ומתחילים להפנים שאז זה אז והיום זה היום!! איזה יופי שהצלחת להאחז כך...את נפלאה! וכל הכבוד שאת מצליחה!!! חיבוק מחזק ולהרגשת הביחד, מיכל