שאלה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי קושי עם מיניות, עם לבטא רצון מיני ולהתחבר לספונטניות חושית, לשים בצד את הבקרה הדרוכה של השכל שמחפשת שליטה .. מה גורם לזה? האם מדובר בטראומה מינית בילדות או יכול להיות משהו אחר? חסך חושי בהחזקה אולי? מה יכול לגרום לזה?? מין אמור להיות דבר מהנה נכון? למה עבורי אני לא חווה משיכה וחשק לזה אלא בעיקר רתיעה וגועל? מנשיקות ומלחשוב על מין אוראלי למשל.. שאלתי חברה אחת שאני פתוחה איתה והיא אמרה שאין להן שום בעיה עם זה.. אני ממש נבוכה ומתביישת בעובדה שאני אדישה ונרתעת ממה שטבעי ומהנה לאחרים. מה גורם לזה? האם תינוק שלא נותנים לו בטחון בהחזקה? או שנגעלים ממנו ? או אולי בכלל האכלה כפויה ולא רגישה ולא קשובה לאיתותים שלו? האם האכלה כזאת נחווית כמו 'אונס' בשביל תינוק? ובשלבים הפסיכוסקסואלים לאורך ההתפתחות זה יצור בעיה אחכ בכל האינטגרציה של הדחפים עם האגו כי דחף יקושר לחוויה פולשנית לא רצויה גם שהוא עובר 'גלגול' משלב אוראלי לשלב הגניטלי או משהו כזה? אני בכיוון?
את שואלת שאלות כל כך חשובות אחת אחרי השניה... אני יודעת על עצמי שגם לא היתה החזקה נכונה וגם פגיעה בגוף ואונס אצלי טיפול עזר כי שם המטפל הוא דמות הורית לעומת בן זוג שיש שוויון ואחד מספק צרכים של השני.... גם אני לא מסוגלת להתנשק עם כל אחד אבל הבחור שאני יוצאת איתו עכשיו אז כן... אצלי לקח הרבה זמן עד שראיתי שינוי הילה
הי מימה, כל השערותייך יכולות להיות נכונות. בהקשר שלך איני יודע מה הסיבה... זה נשמע לי קצת אינטלקטואלי מדי, ודי מנותק מהחוויה. איני בטוח שיש בזה תועלת עבורך. אודי