חוסר רגשות

היי, אוקי אז ככה אני כבר לא יודעת מאיפה להתחיל כי יש כל כך הרבה דברים ואיבדתי שליטה אבל נתחיל איכשהו. אני בת 19 וזה ממש צעיר בשביל להתלונן על החיים נכון? עוד לא עברתי חצי אפילו אבל בשנים האחרונות התחלתי ממש לחשוב על עצמי. אני חסרת רגשות כלפי אנשים, אני אדישה ממש, לא אכפת לי מכלום, ויש לי את הפחד המוזר הזה של להיות לבד במקום מלא אנשים או להיות במקום לא מוכר לבד, אבל כשאני עם משהו אז התחושה הזאת עוברת לגמרה. וזה מוזר כי הייתי ככה מאז שאני זוכרת את עצמי אבל רק בזמן האחרון זה התחיל להציק לי. לא יודעת עם זה דיכאון חרדה או אפילו דימיון אבל זה ממש הורס את החיים שלי. אנשים שאני בקשר איתם לא מפסיקים לריב איתי כי אני אדישה, אני פוגעת באנשים שאוהבים אותי כי אני לא אוהבת אותם חזרה יש כאלה שאמרו לי שאני לא מסוגלת לאהוב. ואני מרגישה ממש לבד ופגוע כי אני פוחדת שזה נכון ובאמת אני אף פעם לא ילמד מה זה. חוץ מאנשים שאני מכירה כל החיים, לא אכפת לי מאף אחד היי עם זה לא קריטי אז לא אכפת לי גם מהם אפילו. זה לא עושה לי טוב, אני מרגישה כמו זומבי. כל בוקר אני קמה ומתחרטת שקמתי בכלל שהייתי רוצה פשוט לא להתעורר אף פעם ולהיות תקועה בחלום אינסופי אבל זה תלוי במצב רוח שלי ועליו איבדתי שליטה מזמן יום אחד אני יכולה להיות הבן אדם הכי מאושר והכי חייכני אבל ליום למחורת כמו שאמרתי .. זומבי, תקועה בעולם שלי ולא מתייחסת כל כך לסביבה. אז כן איבדתי שליטה לגמרה על עצמי ואני אבודה ותקועה במקום. סליחה על המגילה אבל לא ידעתי מה לעשות עם עצמי יותר.