עצובה

אני כ"כ עצובה שוב... כבר הרגשתי שהעצב בנסיגה... כבר קיוויתי אבל שוב אין לי חשק לכלום... רק לישון... ואני מרגישה כ"כ לבד... אני צריכה חיבוק ואין למי לפנות... וכואב לי גם על שואת בעלי החיים... אני לא מבינה איך אנשים עוד לא קולטים, כל עשרים דקות נרצחים שישה מיליון בעלי חיים. כל אחד ואחד מהם לא רצה למות, ופחד וסבל התעללות בדרכו האחרונה. זה לא הגיוני שכולם יודעים את זה אבל אדישים... לפעמים המאבק שיותר אנשים ידעו מפיח בי אנרגיה אבל לרוב הוא רק מדכא... אני לא רואה איך מצליחים להגיע לכולם, אני לא מאמינה שהמצב יכול להשתנות. המטפלת החדשה שלי היום הגיעה לפגישה עם קופסת ארוחת הצהריים שלה שכללה בשר. איך אני יכול להיות בטיפול אצל רוצחת? וזה שהיא לא עושה את זה בעצמה לא הופך אותה לפחות רוצחת, היא משלמת למישהו שירצח ויתעלל בשבילה... ממליצה לכולם לראות את הסרט קירות שקופים, בצפייה ישירה מיו טיוב, הוא מדבר על זה שאם הקירות של בתי המטבחיים היו שקופים כולם היומתנגדים למה שמתרחש שם, על כך שכשאנחנו לא רואים אז קל לנו לא לחשוב על מה עבר על התרנגולת לפני שהיא הפכה לשניצל בסופר... תעשו טובה ותראו, ותשתפו כאן שראיתם, אולי ככה תצליחו לעזור לי להתגבר על הדיכאון ואולי אולי גם לעזור להם, המסכנים שכבר מזמן לא נחשבים ליצורים חיים עם רגשות, רק נחשבים למוצר... מקווה לשמוע מכם תגובות וגם ממך אודי... תודה

לקרוא לאנשים רוצחים בגלל שהם אוכלים שניצלים. לידיעתך האדם הקדמון הוא זה שעשה זאת בשביל לשרוד. וגם בתקופת התנך זה מוזכר. את לא רוצה לאכול את זה זו בחירה שלך. את יכולה להלחם למען החיות.

מה זה משנה מה היה פעם בתקופה כלשהי בהיסטוריה, מה שחשוב זה שהיום יש שפע של מזון צמחי ושאפילו כל המחקרים מראים שהוא הרבה יותר מומלץ ממזון מהחי. אפשר לחיות טום מאד בלי להרוג אף אחד. אני נגד רצח ונגד התעללות ומאמינה שאין לנו זכות להרוג אף אחד רק כי האחר אולי טעים... אולי גם בשר של אנשים טעים שנתחיל לאכול אותם? ולמה מלטפים כלבים ואוכלים פרות? אין ביניהם הבדל. ממליצה שתראי את הסרט שהמלצתי עליו לפני שאת תוקפת.