למגיבות והמשתפות...

היי, מאז שההצעה/הזמנה הזו עומדת אצלי בחלל האוויר, אני מרגישה במקום מאד מאד צר, || כמו נתיב כזה שאין בו מרחב תמרון. ובדיוק שני הצדדים עלו פה.. זה שכמהה ל"רגרסיה" כזו, וזה מרגיש כל כך נעים לכתוב ולקרוא ולחשוב את זה. ומנגד הצד שנורא מסתייג ומתקשח ומחזיק. אני רוצה להגיד לכן תודה, ניסיתי לכתוב לכן יותר , על מה שאני מרגישה או על מה שכתבתן, אבל במקום הצר אני לא ממש מצליחה לשוחח על ולכתוב. אבל משהו בכך ששיתפתן , בתגובה אליי או גם בלי קשר (כמו במבי שבדיוק כתבה על המשיכה לישון והמאבק...) עשה לי קצת רחבות, כמו סיעור נפשות כזה... (על משקל סיעור מוחות..) אודי, אביב, מיכל, מיקה, הילה, במבי, רוני... | | זהו בינתיים, תודה, גילת

למטה התכוונתי לעשות את שני הקווים במרחק קצת יותר גדול אחד מהשני. ככה זה כשמדברים במורס כנראה ;)

זה היה מובן..לא כל כך יודעת מה לכתוב לך..רק תודה שאפשרת לנו...