התקדמות

חושבת שמתקדמת מהר פתאום....למדתי שאוהבים אותי, לקבל ולאהוב, לחוות את החיים! לעשות מה שאני רוצה כמו הטיול הזה שהיה חלום חיי כבר תקופה ארוכה והגשמתי אותו!! בעבודה למדתי להרפות מתפקידים ניהוליים, לא כל אחד מתאים לו הרדיפה הזו, הלחץ (אני הרי נחמדה, להיות מנהלת צריך להיות לא ממש נחמדה עם כלם :) ) אני נותנת מקום לעצמי ולפעמים חוששת אודי, שזה הרבה, שזה יותר מדיי מקום לעצמי? מוזר...אני נותנת מעצמי לכלם ואף פעם לא חשבתי ממש לתת לעצמי ועכשיו, אני רוצה גם..כמו השיר הזה של פוליקר..אני רוצה גם!!!!! אתם שומ עים??? מגיע לי נכון?????אוף אני צריכה אישור שמגיע לי לחוות את שמחת החיים, מספיק שקעתי בבוץ של עצמי...מנסה להנות משארית חיי....מקווה שאצליח פחות לפחד ויותר לחוות ולהיות! לא רוצה להעלם יותר, לא רוצה!! רוצה להיות נוכחת! מרגישים???? פעם רציתי להעלם, פשוט כך, שכלום לא מגיע לי וזה עצוב, זה לא בסדר, זה לא פייר להרגיש מיותר בעולם, בודדה וטיפשה....די!!!!! אני לא כזו נכון?? אני רוצה לחיות!!!! ולא לרחם עוד ולא להיות קורבן של אף אחד!!!!!!! כי אני לא!!!!!!!!!!זהו!!!!!!! אני אצליח נכון? ובלי להתנצל ובלי ביקורת עצמית! אני רוצה לזרוק את הביקורות האלה לפח!!!!!! את הקול הזה שאומר לי שאני לא שווה...אני כן שווה!!!! והמון!!!!!!אני בסדר! מותר לי!!!!!!!

מותר לך והמון עד שתפנימי אנחנו כאן להזכיר לך שמותר לך להנות לשמוח לאהוב... מכירה את הסיפור על הזאבים שתלוי את מי מאכילים אז יקירה מותר לך להאכיל את הבריא והשמח ולרפא את הפצוע ...נגמרה תקופת הקורבנות ..יחי מיכל החדשהההה....