אודי... משהו הזוי .... :((( :)

אודי, לא יודעת מה לעשות ? משהו משונה, מוזר , הזוי , קורה לי פה... אודי... לא יודעת מה לעשות.. רוצה לשתף אותך.. רוצה להשתחרר מזה.. מבקשת גם שתגיד לי משהו.. אודי... זה מאוד מאוד מביך אותי... :((( אני גם מבקשת שלא תשפוט אותי.. גם אתן, כולכן פה, בבקשה, אל תשפוטנה אותי.. מה אעשה ? כך מרגיש לי.. :(( אודי... אז ככה... קראתי את הודעתה של שירה ואני חייבת לצעוק דייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי !!!!!!!!!!!!!!!! אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף ההודעה שלה הטריפה אותי :(((( ההודעה שלה עכשיו איכשהו הצטרפה להודעה שפעם כתבה לך ובה התלוננה שאתה איכשהו לא מגיב לה בהתאם לציפיות שלה ואם זו היתה במבי היית מגיב אחרת... (לא זוכרת לצטט אך זה הרעיון ) בזמנו , לא הגבתי להודעה ההיא שכתבה.. הייתי במקום פנימי מאוד לא פשוט.. לא היו בי את הכוחות להגיב.. מביך אותי לכתוב את זה אבל אני חייבת.. זה משגע אותי.. אני מרגישה כאילו היא רוצה לתפוס אותך לעצמה בכל מיני מניפולציות למיניהן.. יש בי קול אחד שאומר.. תעזבי, את ממילא לא צריכה יותר את הפורום הזה.. שתיקח מה שהיא רוצה.. אבל זה לא נכון... אודי :((((( זה מאוד מוכר לי גם מאמא צביה :((( ליום ההולדת המשותפת שלנו ביוני 2014 נתתי לה מתנה יצירה, ציור שציירתי עבורה במיוחד והיא תלתה על הקיר.. הכי קרוב אליה.. לאחר חודשים, הגיע ציור חדש.. אמנם היא תלתה את הציור החדש במקום שהרבה יותר מרוחק מהציור שלי, אך אני לא מפסיקה להשוות ולבדוק אותה האם היא אוהבת יותר את הציור החדש של המטופלת החדשה.. (בהנחה שאכן קיבלה גם את הציור החדש ממטופל/ת) אודי... :(((( אוףףףףףף אני מניחה שאני משחזרת קשרים ראשונים של הורים ותחרות עם אחים על אהבת ההורים... ובכל אופן זה מאוד מאוד מאוד קשה לי... אתה לא תאמין מה עשיתי :(((( בדקתי לאורך כל הדף האם באמת כתבת לשירה : שלך אודי... וואוו.. אודי.. רק לקרוא את המילים האלו... כן.. מביך.. משונה.. אפילו משפיל.. בא לי למחוק את ההודעה הזו, אך לא עושה את זה.. חייבת להשתחרר ורוצה גם לשתף אותך , וכן גם את כולכן.. שתדעו עם איזה באגים אני מתמודדת.. בנוסף לאלו של פגיעה ... במבי.

כן במבי, גם אני מתמודדת עם אותם באגים שאת מתארת, וזו היתה לי הפעם הראשונה שהרגשתי שאודי נותן גם לי מקום... אבל בגלל שבאתי אחרי, אולי אחרונה, התמונות האחרות לא הפריעו לי... כשכתבתי אז לאודי חשבתי שאת, למשל, "הבת" המועדפת. התחרות האינסופית על המקום, כמי שאף.פעם לא ממש ראו אותה ופתאום רצתה שיראו אותה, יש בה משהו קשה, מביך, משפיל... מעריכה את הכנות שלך

אני כל כך אוהבת ומעריכה אותך. את נפלאה ומדהימה בדיוק שלך ברגישות בכנות הראשונית הזו ... שמחה שנתת לזה מקום ולא מחקת שמחה שאודי לא מחק. בבקשה במבי שלא תיברחי עכשיו שוב אל עצמך אולי את כבר צריכה פחות את הפורום אבל אנחנו - אני צריכים אותך מאוד .. את כל כך מאחדת מחברת רגישה מדוייקת כל כך נותנת תחושה של עוגן אמיתי ובטוח ....