מיכל

מיכל, קודם כל שמחתי לקרוא על הטיול המקסים שהיה לך, עמוק בלב אני תמיד בעד טיולים :-) הרבה פעמים שאני חושבת על קשר טיפולי מיטיב, אני נזכרת בך ובמטפלת שלך כפי שאת כותבת כאן. איכשהוא, אתן סוג של מודל לחיקוי בעיניי. לגבי הנשיות - הממ, סוג של אתגר :-) אולי המקום הכי מסוכן ואפל אצלי. סוג של "מבוך הפחד"-ואז כל הפחדים והרגשות הכי אפלים יוצאים החוצה... ורוצה למצוא כבר את היציאה המוארת. ולפעמים אני מרגישה שזה קצת כמו משחק..כל האיפור והבגדים היפים ולעמוד מול המראה ולעשות פרצופים.. ואפילו להצטלם בסלפי :-) אני רוצה לשחק במשחק הזה..ואולי מתישהוא זה יהיה אצלי אמיתי.. שמחה שחזרת יקרה :-)

היי מיקה, כן היה כייף, מאחלת גם לך...כמוני כמוך, שונאת מראות וצילומים שלי, בעיקר כשאני הייתי שמנה ממש...יש לה מראה בחדר, פעם כעסתי עליה ושאלתי בשביל מה מראה בחדר? המראה עצבנה אותי...היום אני לא יוצאת ממנה לפני שאני מביטה במראה..מצחיק נכון? התיידדתי עם המראה :)