מיכל

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

16/07/2015 | 15:42 | מאת: אביב 11

די את עכשיו כבר מיכל השלמה ...אולי תתחילי מהסמנטיות של השם שלך לקבל את כולך בלי לשפוט ... בקשר למטופל יכולה להגיד לך ממני . בעבודה שלי אני עובדת עם אנשים עם מוגבלויות שונות . לי אישית יש מיכל גדול אבל גם לי יש את הגבולות שלי . כך מן הסתם כל מי שעוסק בטיפול . המטפלת שלי לא סובלת אלימות מכל סוג ולא שיהפכו אותה לקרבן ..זה הגבול מקובל ומובן . כל מטפל והגבולות שלו .

16/07/2015 | 17:48 | מאת: מיכ

תודה לך יקרה, אני לא מרגישה שלמה, כשאהיה שלמה אחליף אותו :) הגבולות של המטפלת שלי ממש לא נוקשים...גם היא לא סובלת אלימות, לא מוכנה שאיחס לה מילים שלא אמרה וזהו בעצם... היא מוכנה לקשר בין הפגישות ואפילו לפעמים מעודדת אותו, אני זו שלא רוצה להטריח...ויש חיבוק בסוף כל פגישה ויש יציבות מאוד גדולה בקשר...הלואי שאוכל להפנים את האמון הגדול הזה שנרכש בנינו. הופתעתי היום ששלחה לי קישור לכתבה שקראה ואמרה לי שכדאי לקרוא, בכלל חשבתי שתחכה לשלוח לי בפגישה הבאה...היא זמינה כמעט תמיד שזה נדיר אצל מטפלים...אני אוהבת אותה :)

16/07/2015 | 19:36 | מאת: אביב 11

אז למה כל התהיות ... גם לי יש מטפלת מדהימה וכן בגלל מי שאני והדפוסים הדפוקים אני לא בוטחת לא סומכת ו...אז מה . היא יודעת שאני עדין מחכה לרגע שהיא תתהפך זה עצוב אבל זה ככה וכל פגישה עד שאני ניכנסת אני כמעט מתה בדרך והרגליים מסרבות להכנס..יש הגיון שמבין שהיא שם עבורי כרגע זה מה יש ועם זה דוחפים קדימה. לא הכל אנחנו צריכים להבין ...על תחפשי מתי היא תתעייף כי אז את בטוח בדפוסים שמחפשים איך לעייף.. מיכלי זה קשה זה לא פשוט לקבל את הטוב ...אבל טוב לך וזה בסדר מגיע לך תתרגלי זה נעים זה טוב ..ותאמיני לי היא תראה אותך גם שיהיה טוב אולי אפילו יותר ...חיבוק

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית