נקודת אחיזה

אודי, שוב אני לא מוצאת נקודת אחיזה ונשאבת למערבולת. שוב אני רוצה שיעזרו כי הכל צועק חזק מבפנים ולא יודעת מה לבקש. אני רק רוצה שהוא יהיה איתי כל הזמן כי אני לא מצליחה להרגיש שהוא איתי כשאיננו, דמותו עדין לא הופנמה וכבר כמעט שנה. אולי אני לא צריכה את הטיפול העמוק הזה כי הוא קשה מדי? אבל גם לפני היה קשה, קשה ולא נזקק. אני לא רוצה שיהיו לי דמויות נפרדות בפנים זה מפריע לי מאוד. אני גם לא רוצה להכיר אותן למרות שהן חלקים שלי. אני רק רוצה שימותו, שיעלמו וישתקו. אודי, איך אפשר להעלים אותן? שירה

שירה תודה יקרה על התגובה לילדה . לא יודעת כמה זמן את מאובחנת אבל יכולה לאמר לך שזאת דרך מאוד מאוד ארוכה . אני מעל חמש שנים בטיפול יש חלקים שעדין דמותה לא בטוחה להם האחיזה לא מספיקה צריכים יותר. בפגישה האחרונה ביקשתי ממנה שתיכתוב להם משהו ויצאתי עם דף שבמשך יומיים רק קראתי אותו שוב ושוב כדי להרגיע. נכון שאת מטופלת בדרך שונה משלי ככה שקשה לי לאמר לך על הטיפול אבל יכולה לאמר לך על הפיצול הזה . דבר ראשון והכי הכי חשוב זה להכיר בקיומם . לקבל שהם חלקים ממך אוהבת או לא כבר משהו אחר לדבר עליהם ואיתם בכבוד בטח לא לרצות להרוג אותם (אוף הייתי שם ועדין לפעמים) . אני פשוט התכתבתי איתם וככה למדתי להכיר יותר לשחרר להבין עדין קשה לי מאוד לחשוב על החלקים כעל אביב הקטנה או הנערה או הבוגרת מה גם שלכל חלק שלי יש עוד חלקים. שירה זה תהליך ארוך ארוך זוכרת את השיר ששלחתי לך בהתחלה ..לא הבנת למה שלחתי לך אותו ...חשבת שאני מתכוונת שתהיי בשקט עדין מאחלת לך להיות שקטה שזה אומר לקבל את העבר את החלקים את מי שאת באהבה...האמת שירה שזה נותן שקט מהמלחמות בנהם ומכאבי הראש. יש לי היום המון ימים כאלה מאחלת לך להגיע לשם. מקווה שלא הכבדתי או טילטלתי בבקשה שירה אם משהו ממה שאני כותבת קשה תגידי לי ..פשוט באמת באמת מבינה אותך .