אודי מה שאתה אומר מכעיס :/

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/07/2015 | 23:30 | מאת: מימה

אתה אומר שאתה לא מחפש אשמים אלא רואה את הבעיה בחוסר היכולת שלי להרפות ולהמשיך הלאה. אבל...מתי שאני פונה לפסיכותרפיה גופנית או כל מטפל אחר שפניתי אליו אחרי הפסיכולוגית ההיא אני מתארת להם את הטראומה שעברתי בטיפול ההוא!!! תגיד מה אתה רוצה שאני פשוט אשכח את זה??? ואם חס ושלום היה נופל בחייך איזה אסון או חוויה מטלטלת כלשהי זה לא היה הופך לסוג של צומת בחיים??? אני חושבת שאתה עדיין לא מבין את גודל הזעזוע שעברתי שם. את ה"לפני ואחרי" שזה יצר בחיי מבחינת כל התפיסה וההשקפה על כל העבר וכל ההווה וכל העתיד... איך מרפים מדבר כזה!!! אי אפשר בכלל. זה שינה בי משהו באופן מטלטל. אתה מכעיס אותי כאשר אתה מדבר על זה 'להרפות'. אתה פשוט לא מבין שכשאני באה לכל טיפול חדש אני מנסה להסביר להם את השחזור הטראומטי שעברתי!! זה לא היה במודעות שלי לפני זה. ואודי אני כועסת. אני גם כועסת שאתה מצנזר לי הודעות על דברים שאני מנסה לברר. ברור לי שהיא עשתה טעויות. שילמתי מחיר כבד ברווחתי הנפשי ובפרק זמן של כמה שנים שלקח לי להתאושש ... כל טיפול חדש אני אצטרך להסביר את זה!!! זה הפך לחלק ממי שאני היום וההיסטוריה שעיצבה אותי! הטיפול ההוא היה צומת מפנה קשה בחיים. התפכחות כואבת בדרך קשה מאד ופוגענית. אתה חושב שאני לא אציין את זה בטיפול החדש?? יצאתי משם עם זעזוע. זה עלה לי בכמה שנים מהחיים שטונפו בזעם פנימי כמו מוגלה לנשמה. אני מנסה להמשיך הלאה משם אבל אי אפשר לשכוח דבר כזה!!

לקריאה נוספת והעמקה

מימה, אוקיי. את צודקת ואני טועה. תמשיכי ואל תרפי. אפילו יותר חזק. שיהיה בהצלחה בטיפול החדש. אודי

14/07/2015 | 10:01 | מאת: מימה

לא אמרתי שהמטרה היא לא להמשיך הלאה! המטרה היא כן להמשיך הלאה . אבל להרפות בצורה של 'לא היה מעולם. בוא לא נזכיר את זה בכלל' זה לא יכול לקרות. מספיק שמטפל חדש מתשאל אותי על עצמי אצטרך לספר את זה ולהסביר את זה שעברתי שחזור טראומטי בטיפול שהוביל אותי למודעות כמו של עכשיו... בלי להסביר את זה ולספר אז זה כאילו אני לא מספרת על עצמי כלום, סתם מעמידה פנים של אדם שממשיך הלאה בכאילו... אי אפשר. הייתה שם קטיעה נוראית של תהליך בזמן שהייתי בזעזוע וכעס בלי שום הכלה עיבוד ואיסוף אמיתיים ונורמליים. עד היום אני עם המשימה הזאת של תפירת הקצוות הפרומים האלה כי בלי רצף אחרי קטיעה טראומטית מי כמוך צריך להבין שקשה להמשיך הלאה במנותק מהעבר. אי אפשר שלא להתייחס לעבר! לא אמרתי שהמטרה שלי היא לא להמשיך הלאה. היא כן. אבל ה'להרפות' הזה שאתה מדבר עליו זה בלתי אפשרי כאילו לא היו דברים מעולם.. ואם חלילה הייתה עובר דבר מטלטל שכזה היית מבין שאי אפשר להרפות ממשהו שזעזע את כל התפיסה העצמית שלך. שזה פשוט לא עובד ככה. שזה נהיה חלק מהנרטיב החיים ושברים לטיפול חדש מסבירים את זה כי זה מה שהפך אותך למי שאתה בהווה והביא לנקודה שבה אתה נמצא נחמד לדבר על הכל כאילו בחירה נכון. אני ממש לא בחרתי להפגע ולהזדעזע שם. פגעו וזעזעו אז זה מה שקרה.

הי מימה, אני נכנע. את מתישה אותי בחוסר המודעות שלך. תמשיכי בשלך. אני משחרר את עצמי מהצורך להגיב לך. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית