לבדיתי

אמא אמרה: שלום לילדי,/ שלום מחמדי./ והלכה. ואיננה. ואני לבדי.// לבדיתי - לבדיתי / - ובכיתי.// אחר כך אמרתי לדב:/ די. עכשיו דובי-דב/ יהיה דובי טוב./ שב על ידי,/ שב מחמדי, אמא תשוב בקרוב.// דב כמוך אסור לו לבכות,/ גם על הדלת אסור להכות./ דב גדול אף פעם לא יבכה,/ דב גדול ישב בשקט ויחכה./ דב גדול אינו דובון קטן,/ טפשון..../ נכון?/ נכון, מחמדי?/ אבל למה אמא שלי הולכת/ ואני לבדי?// לבדיתי - לבדיתי / - ובכיתי". לא בכיתי, גם לא הלכתי כדי שלא אהיה דובון טיפשון וארצה להכות על הדלת כדי שתפתח שוב אחרי שתיסגר. גם איני יודעת להכות על דלת, רק את עצמי אני מכה, מלקה.

ואין דובי כי אין אמא שאומרת שלום. דובי יש לילדה שיש אמא שאומרת שלום. לילדה שאין אמא שאומרת שלום גם אין קרקע ואין יציבות ויש ויש ויש. יש בלבול וחוסר ודאות ואין ואין ואין.