בא לי שמישהו יאהב אותי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
זה בחיים לא יקרה כמו שאני רוצה נדונתי לחיות עם הטראומה הראשונית המזדיינת הזאת תקועה כמו צלקת בנשמה בלי יכולת אמיתית לקרבה, חיה מהעצמי המזוייף המסריח של תפקוד וחיוכים ו'נורמטיביות' שעמוק בפנים יש מי שרוצה שיאהבו אותו ככ ויטפחו ואף פעם לא יעזבו... זה כנראה כבר לא יקרה. אני אהיה אדם נחמד כלפי חוץ ולבד. צריך להשלים עם זה. הבעייתיות שלי לא נחשפת עד שלא מנסים להתקרב אליי קצת יותר מדי. בייחוד מצד בנים . כי אני לא יכולה אף פעם להרגיש לגמרי נח איתם אם מזהה שיש להם עניין מיני בי.. זה כמעט אף פעם לא הדדי. אז יוצא שאני דוחה אותם. וזה אף פעם לא נעים. לוקח מיליון שנה עד שאני נקשרת.. אבל אחרי שזה קורה אני כבר לא נפרדת :/
לקריאה נוספת והעמקה
הי שוב מימה, יש שיר יפה של קרוסבי סטילס ונאש, שמשהו בו אולי רלוונטי אלייך:https://www.youtube.com/watch?v=_5IVuN1N6-Y אודי