אוהב שרע לאחרים..
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בחור בן 25.. סטודנט. ואני מרגיש שאני נהנה מזה שלאחרים רע. למה זה קורה? אני מרגיש בתחרות עם כולם. רוצה להיות הכי טוב. אפילו לחברים הקרובים שלי.. אם יקרה להם משהו רע בתוך תוכי אני אשמח. אולי זה נגרם מזה שאני לא אוהב שאנשים הם מעליי. גם בלימודים וזה מגיע למצב שהחבר הכי קרוב אליי בכיתה מבקש עזרה, אני יעזור אבל אני לא ארצה ללמד אותו טוב כדי שאני יצליח יותר ממנו. כל הדברים האלה רלוונטים לאנשים מחוץ למשפחה הקרובה. למשל אמא שלי הכי יקרה לי בעולם אני בחיים לא ארצה שמשהו רע יקרה לה. ההפך.. יעשה הכל כדי שיהיה לה טוב. לגבי אחים זה מעורב, למשל אני לא אוהב לראות את אחי מצליח יותר ממני. הייתי רוצה שתהיה לו איזה נפילה בעבודה או משהו .. למרות שהוא אחי. מה מסביר את המצב הזה?