לא מבינה

הי שירה, לא בטוח שאצליח כי הציפיות ממני אינן ריאליות. אני יכול רק לנסות, אבל ברור לי שבשלב זה או אחר לא אוכל לעמוד בתובענות הזו. מה גם שכנראה איני מבין מה את צריכה. כך למשל, את מציינת שכתבת על רגשותייך ("שוב שבת כבדה מכבידה עצובה לא יצאתי מהבית ישנתי המון ואני כל כך עייפה. הכל במרחק נגיעה וכלום לא נגיש. רק העצב משתלט על הכל, ענן כבד ושחור. נשימה שטוחה, הילוך איטי. אני לא רוצה להיות אני."). את כתבת בשבת ואני עניתי בראשון ("אחרי שבת בא ראשון. שבוע חדש. הזדמנויות חדשות."). אני מבין מזה שטעיתי בהבנה של צרכייך. גם אני לא יודע איך את יכולה לתקשר אתי כדי להרגיש משהו אחר. צריך לגלות את זה תוך כדי תנועה. אודי