מצטערת שמציפה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אבל מרגישה כל כך בודדה מרגישה סהיא בורחת ממני סיפרתי לה והיא נרתעת שלחתי לה הודעה בואי נדבר אז היא כתבה"באמת צריך"ונעלמה. אחרי השבת שוב שלחתי לה:נו מה קורה מה אמר בעלך מה את אומרת והיא כתבה"יש לי אורחים, נדבר"אז עכשיו אין לי אח ואין לי אחות כי היא בורחת. היא לא מעוניינת להתהלך עם הסוד הזה אז היא מתעלמת ובורחת בשבת הייתי כל כך בצפייה למוצש, שהיא בטוח תתקשר... כלום. עכשיו גם היא בורחת. היא רק מוסיפה לבדידות לתחושת האשמה לסיוט. אולי אני אבקש מנמטפלת שלי להתקשר ולהסביר לה... קשה לי. הבוקר קמתי ופתאום שכנה שאלה אותי מה קרה לי ביד. בכלל לא זכרתי שבלילה קישטתי אותה אוף. קשה
הי רוני, אני משער שגם לאחותך קשה מאוד. ורוני, את ממש משחקת על הגבול עם הקישוטים על הידיים. איני מוכן לזה כאן ואני חושב שהבהרתי זאת. המקום לזה - בטיפול, לא בפורום. אודי
כתבתי בהודעה נפרדת אבל כותבת גם פה. העניין היה הגילוי והניתוק ועל זה התכוונתי לכתוב. מתנצלת.