כעס

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

18/06/2015 | 07:22 | מאת: אביב 11

הפוכה, האתמול השפיע חזק מידי הלכתי לישון מפוצלת לחלוטין מנסה לתת להם את השיר המקסים הזה (תודה לך אודי ) . גם זה לא עזר , פגועים מפוחדים כועסים ..בדרך כלל שירה מרגיעה אותם יש לשירים כוח קסם ... ברור לי שהתגובה שלי מוגזמת למשהו שניכתב בפורום ע"י מי שממש לא מכיר אותי ..כן זה טריגר שהעיף אותי לבורות שלי .לדפוסים שלי לחוסר הויסות מזכיר לי שוב למה אני בורחת מלהיות בחברת אנשים. לא יכולה לסבול שכועסים עלי זה הופך אותי לגמרי ממקום שמרגיש אשם לחלוטין ובטוח שבאמת לא הייתי בסדר ועד כעס ועלבון על כך שמעוותים את מי שאני שלא רואים אותי באמת . האמת שבמידה מסויימת אני מודה לך שירה על ההודעה הזו אחלה מתנה. מקום שאפשר לעבוד עליו בטיפול ולהבין את המנגנונים שלי. ברמת החלק הבריא ברור לי שהכתיבה נעשתה מבלי לראות אותי ממקום של מצוקה וכאב ואני הייתי שם בדרך בגלל שכתבתי שזה קשה לי ההודעות האלה. אודי גם התגובה שלך לשירה ברורה לי מהמקום הבריא כן כל הכבוד לה על ההודעה הכנה ברגשות שלה. הכעס הקנאה הכל כך טבעיים ופחות מדוברים האמת שתמיד מתפלאה על האומץ שיש לבנות כאן לכתוב את הרגשות הפחות מדוברים בכזאת יושרה ..אצלי בדרך כלל הם הופכים חרב פפיות נגדי. אבל מבחינת הקטנים, אתה אישרת לה את המילים. הכל כך כואבות ולא נכונות, יודעת שלא !!!! ראיתי גם את המשפט לפני אבל ככה זה מתורגם במכלול. כרגע הפוכה ושוב מתפלאה שהפורום הזה זה המקום הראשון שלא ברחתי ממנו שלא כתבתי בכמה כינויים (במיוחד שקשה) ויותר מזה שאני כותבת בכזאת כנות ולא מוותרת על עצמי,לא מבטלת את העלבון שלי את הפגיעה שאני מרגישה . לא מטאטא מתחת לשולחן ומבינה רק את השני. גם אם אני מבינה את המקום של השני שמולי זה עדין לא אומר שאני צריכה להבין ולבטל את מה שעולה בי. כרגע עצוב לי מאוד למרות שתוך הכתיבה הבנתי איזה מתנה אדירה זו. עדין זה לא עושה את זה פחות כואב . ההתעלמות מקיומי הכעס עלי , הביקורת הכל כך לא נכונה ולא מדוייקת וכל כך פוגעת,אולי דווקא מהמקום שכל כך בודקת את עצמי בכל פעם ששולחת הודעה או תגובה מה הסיבה האמיתית והכנה מאחורי המילים. שמחה שכותבת את הדברים מנסה לווסת את הרגשות שבי , למזג בן הטוב והרע לשים דברים בפרופורציות נכונות ולהבין שרומא כבר נחרבה מזמן עכשיו זה רק האבק שמזכיר.

לקריאה נוספת והעמקה

הי אביב, מה שחשוב הוא שאת יודעת לתת מקום גם לחשיבה ההגיונית. ובמקביל - זה בסדר גם להיעלב ולהיפגע ולהבין "לא נכון", כל זמן שאת יודעת לפדבק את עצמך ולשים כל קול במקומו. בעיני זה תהליך יפה. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית